Search
Close this search box.

פרשת בהעלותך: לקבור את החצוצרות של משה וליצור חצוצרות משלנו

הרב ד”ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון

RKB head shot e1683463889951

כשנוצר חיבור בין אנשים באמצעות זהות משותפת, מטרות משותפות, נורמות דומות ועוד, הקבוצה הופכת לקהילה בכך שהיא מתאספת באופן פיזי ברגעים של ניצחון ושל אסון, בעת יגון ובעת שמחה.

בפרשת בהעלותך מצווה ה’ את משה להכין שתי חצוצרות כסף שבהן יש לתקוע ברגעים חשובים. במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, החצוצרות החלו למלא תפקיד חשוב – התקיעה בהן ציינה מתי הגיע הזמן לעצור במסע ומתי צריך היה להמשיך בו. אך כבר בפרשתנו מצווה התורה על התפקיד המשמעותי שימלאו החצוצרות בעתיד – איסוף העם בעת מלחמה וברגעים שבהם ראוי לחגוג. לאור זאת, טוען הרמב”ם (ספר המצוות, מצוות עשה נ”ט) שיצירת החצוצרות והשימוש בהן לא הוגבל לארבעים השנים שבהן נדדו בני ישראל במדבר, אלא נחשבות כמצוות עשה לדורות.

ואולם, למרות נצחיותן של החצוצרות, שבדומה ליתר כלי המשכן, שימשו במקום ובזמן המיועדים להן גם בתקופת בית המקדש, הגמרא (מנחות כ”ח ע”א-ע”ב) מציינת שמשה צווה שלא להעבירן הלאה לדור הבא. למעשה, הוא הונחה לוודא שיהושע והדורות שאחריו ייצרו חצוצרות משלהם. הגמרא לומדת מן החזרה על המילים “עשה לך” פעמיים, שמשה הונחה להכין את החצוצרות רק לעצמו, רק לדור שלו ולא לאלה שיבואו אחריו. כל דור נדרש להכין חצוצרות משלו. המדרש (במדבר רבה פרשה ט”ו פיסקא ט”ו) אף מגדיל לעשות ואומר שהחצוצרות נגנזו, כלומר שייתכן שנקברו.

אם החצוצרות נועדו לשימוש לדורות, מדוע לא יכול היה משה להעביר הלאה את החצוצרות שהכין בעצמו, בדיוק כפי שעשה עם כל יתר כלי המשכן שבבוא העת שימשו גם בבית המקדש? מדוע חשוב שכל דור ייצור חצוצרות משלו שיקראו לעם להתאסף יחד ברגעים של שמחה ושל מצוקה?

רבים מהדברים שהמשכן וכליו מייצגים – השכינה, התורה והברית – הם קבועים. החיבור בין הקב”ה לעם ישראל איתן ונצחי. כשמשה מעביר את השרביט ליהושע, אין צורך לבנות ארון חדש, מנורה חדשה או מזבח חדש. עבודת הפולחן ומחויבותנו למצוות נותרים כשהיו מדור לדור.

אבל צורכי הקהילה שלנו בתנועה מתמדת. האופן שבו אנו מתַקשרים זה עם זה משתנה כאשר אנו נדרשים להסתגל לנסיבות חדשות ולהתמודד עם מציאות שונה בעתות מלחמה ובעתות שלום; ברגעים מאתגרים וברגעים שראוי לחגוג בהם. ועל אף שהחיבור שלנו לה’ הוא קבוע, הרי שטיבו נתון לתנודות ותלוי בנסיבות ובחוויות של כל דור ודור. זאת הסיבה שאחדותו של הא-ל אינה סותרת את ההכרה שהוא ידוע בשמות רבים – בהתאם לנסיבות שבהן הוא נתפס וטיב היחסים השונים עמו. לאור השינויים הללו אנו נדרשים לשמר לכידות קהילתית חדשות לבקרים, וכן לחדש ולרענן את מפגשינו עם הקב”ה כקהילה. המנגינה והטון של התקשורת שלנו עם אחרים ועם ה’ עוברים שינויים. הדבר שמחזיק אותנו ואת יחסינו עם הקב”ה ודאי משתנה ממקום ומזמן אחד למשנהו. יתרה מזאת, אנו, בני האדם החוברים יחד לכדי קהילה, עוברים מן העולם מהר יותר מאשר הקהילה שאותה הקמנו – “אין הציבור מתים” (תמורה ט”ו ע”ב). את הקהילה תמיד ממשיך הדור הבא, אנשים שפעמים רבות נמשכים אחר סוג אחר של משמעות ושל חוויה דתית. כל דור מחפש אחר מנגינה רוחנית במקצב שונה מהמקצב של המנגינה שהניעה את הדורות שהיו לפניו.

לכן, בחצוצרות המייצגות את התכנסותנו יחד, ואת רגעי חשבון הנפש המאושרים והמאתגרים שלנו יחד, לא ניתן לעשות שימוש חוזר. עלינו ליצור אותן פעם אחר פעם, בכל דור ודור, כדי להבטיח שהמנגינה הרוחנית שהן ישמיעו תתכתב עם צו השעה אל מול הצרכים העכשוויים של עמנו ויחסינו המתפתחים עם הקב”ה.

כאשר עם ישראל ניצב בפני הזדמנות חדשה ושינוי מתהווה, אי אפשר להסתמך על מנגינות מן העבר שיצליחו לכנס אותנו ולעורר אותנו לפעולה. עלינו לייצר צלילים של חצוצרות בנות-זמננו. אי אפשר להניח שהסטטוס קוו שהיה פעם הוא הנכון ביותר לשימור לכידותנו המשותפת גם בנסיבות החדשות. החצוצרות של משה השמיעו את המנגינה שאפשרה לדור שלו להתאסף יחד בתקופה שבה ביקשו לצאת מעבדות לחירות ולהפוך מאוסף שבטים לעם בעל ייעוד. אנו זקוקים לחצוצרות שמשמיעות מנגינה המבוססת על האתגרים והשמחות שאנו חווים בימינו, כגון שמירה על אופטימיות וגבורה בתקופה שבה המלחמה מתארכת וגובה מספר רב וקשה של הרוגים, שבה חטופים עודם בשבי ותושבים טרם שבו לבתים שמהם פונו. אנחנו חיים בעולם שבו האנטישמיות מקשה עלינו להתהלך בקמפוסים של אוניברסיטאות בחו”ל, ועם זאת בעולם שבו ניתן למצוא מנהיגות אמיתית בקרב הנוער שלנו הן בשדה הקרב והן בעורף, ושבו מדינת ישראל מוסיפה לשגשג. אנו זקוקים לחצוצרות שישמיעו קולות שיאפשרו לנו להתחבר לקב”ה ולהתלכד כעם עכשיו, בעולם שבו אנו חיים כעת.

אולי השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא: מהם התווים, האקורדים, הטונים והמקצבים הרוחניים שעלינו להפיק על מנת שנוכל לגדול כעם וכאומה המחוברת לאלוקיה?

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}