חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת בא: לשחזר את פרשת בא בעזה

הרב ד”ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון

RKB head shot e1683463889951

בעודם עושים את צעדיהם הראשונים בצאתם ממצרים מעבדות לחרות בדרכם אל הארץ המובטחת, מצווים בני ישראל לזכור את הרגע המכונן הזה בתולדותיהם. לאחר שהתבקשו לשמור את חג הפסח, ניתנות להם שתי מצוות נוספות שעיקרן הנצחה: פדיון הבן כאות תודה על כך שחיי בכורותיהם ניצלו בעת שהיכה הקב”ה את מצרים במכה העשירית (שמות י”ג:י”ב-ט”ו); והנחת תפילין – תזכורת יומיומית לזרועו הנטויה של ה’ (שמות י”ג:ט”ז).

המצוות האלה ניתנו כאשר היו בני ישראל במצרים. הגמרא (מסכת קידושין דף ל”ז ע”ב) מסבירה שעל אף שנראה היה כי עלינו לשמור את המצוות הללו רק עם הכניסה לארץ – “וְהָיָה כִּי-יְבִאֲךָ ה’ אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ” (שמות י”ג:י”א) – הרי שלמעשה החלו בני ישראל לשמור אותן עוד בעודם במדבר כהכנה לשמירתן כראוי בארץ ישראל. הגמרא קוראת את מילות הפסוק כך שמשתמע ששכר שמירת אותן מצוות הוא החיים והשגשוג בארץ.

לפני שבועות אחדים בלבד היו שתי המצוות הללו המוזכרות בפרשת בא – פדיון הבן והנחת תפילין – חלק מרכזי בחוויה מדהימה בעזה. נפתלי שטטמן, סטודנט בתוכנית שטראוס-עמיאל להכשרת שליחים וקצין בחטיבת הנגב, היה בשטח עם היחידה שלו, הרחק מאשתו היקרה ומבנו הבכור שזה עתה נולד (בלידה ובברית הוא היה בבית ב”ה). כעבור שלושים יום מהלידה, היה צריך נפתלי למלא את מצוות פדיון הבן תוך כדי הלחימה בעזה. הוא כינס את היחידה שלו, מצא ביניהם חייל שהוא כהן, ובאמצעות התפילין שלו – הפריט היחיד שהוא בעל-ערך, שהיה בנמצא ושנחשב לרכושו – הוא הוביל טקס מרגש של פדיון הבן, ואף הסביר מעט על הטקס, נשא דבר תורה על הרלוונטיות של המצווה בימינו וחגג בריקוד עם חבריו ליחידה את הרגע המאחד. בדבריו הוא עודד את הסובבים אותו לזכור תמיד את הסיפור הגדול יותר שקל כל כך לשכוח ברגעי משבר: סיפורו של העם שלנו והערכים שהוא מייצג. המחויבויות העמוקות האלה הן שעומדות בבסיס כל היתר.

נפתלי העביר לנו מסר כחייל, כאבא וכיהודי שאל לנו לראות בארץ נחלה בלבד שהורישו לנו אבותינו ושתישאר תמיד ברשותנו כך או אחרת, אלא עלינו לנצור את הארץ כאילו מדובר במתנה שעלינו להבטיח באופן מתמיד שאנו ראויים למקומנו בה באמצעות מחויבותנו לאידיאלים של התורה ולמילוי רצונו של הקב”ה.

זהותנו כעם קשורה באופן עמוק למקום שאנו ממלאים בארץ ישראל. בספרי דברים (עקב סימן 43) מופיע טיעון מדהים בעקבות הפסוקים המוכרים לנו מהפרשייה השנייה של שמע, הפותחת בהגלייתנו מארץ ישראל ומסתיימת במצוות תפילין. מדרש ההלכה לומד באומץ מסמיכות הפסוקים שהשמירה על המצוות בגולה איננה שלמה.

רק בארץ, במקום שבו זהותנו כעם היא הוליסטית, מקבלות המצוות את מלוא משמעותן וניתן להקים חברה המחויבת לאידיאלים של היהדות.

יתרה מזאת, מצווה נוספת המוזכרת בפרשתנו – קידוש החודש – המאפשרת לנו לקדש את הזמנים, קשורה אף היא לארץ. הרמב”ם בספר המצוות (מצוות עשה קנ”ג) סובר כי בהיעדר התיישבות יהודית בארץ ישראל לא ניתן לשמור את לוח השנה העברי. לדברי רמב”ם, גם אם מיליוני יהודים חיים מחוץ לגבולות ארץ ישראל, בהיעדר התיישבות יהודית בארץ חדל הלוח העברי מלהתקיים. שכן חישוב הזמנים המאפשר את שמירת המצוות והחיים היהודיים מאבד ממשמעותו בהיעדר נוכחות יהודית בארץ ישראל!

שהרי רק בארץ ניתן לחוות את החוויה היהודית ההוליסטית. זהו מטא-נרטיב שנפתלי וחבריו ליחידה הפיחו בו חיים. ארץ ישראל איננה סתם “שלנו” ללא כל התחייבות. רק אם נחיה תוך מחויבות להגן על עמנו ועל אנשינו, נחלוק את אותם ערכים משותפים ומורשת משותפת, ונדאג לכל הסובבים אותנו – יהודים ושאינם יהודים כאחד – נהיה ראויים לחיות במדינת ישראל. הקשר שלנו לארץ אבותינו מאבד את משמעותו כאשר אנחנו זונחים את האידיאלים הרוחניים שלנו, בין אם בעיצומה של הלחימה או עם שוך הקרבות. פרשת בא מזכירה לנו את מרכזיותן של המצוות ואת האידיאלים שהן משקפות, וזו תזכורת חיונית בעודנו סוללים את דרכנו קדימה בזמנים קשים אלה, לחזק את מחויבותנו לערכי הליבה היהודיים ואת הקשר שלנו לקהילה היהודית.

שבת שלום 

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}