חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת משפטים: החברה האזרחית ומעמד הר סיני

הרב ד”ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון

RKB head shot e1683463889951

אחרי ההתעלות של פרשת יתרו, שבה מתואר מתן תורה בהר סיני עת חיל ורעדה אחזו בהרים וברקים פילחו את הרקיע, מגיעה פרשת משפטים. ממבט ראשון היא נדמית כסקירה יבשה וטכנית של סוגיות בתחום החוק האזרחי – זכויות קניין, דיני נזיקין, זכויות עובדים ועוד. איך עברנו מההתגלות השמיימית של עשרת הדיברות למשפטנות המופנמת והקרה של פרשת השבוע הנוכחית? למעשה, כשפרשת משפטים מסיימת לגולל בפנינו את מסכת החוקים הארוכה שבה, היא שבה ומשלימה לנו את שאירע למרגלות הר סיני. מדוע, אם כן, אין אנו ממשיכים ישירות מפרשת יתרו לפרק כ”ד בחומש שמות (סוף משפטים), מסיימים את סיפור מעמד הר סיני, ועוברים למימושו באמצעות הקמת המשכן ושכינת האל המתמשכת בקרב עמו – ומשאירים את “רשימת המכולת” של החוקים והתקנות לשלב מאוחר יותר?

בשיעור שהעביר בשנת 1969 תיאר הרב יוסף דוב סולובייצ’יק כיצד, באירופה, נהגו חברת ש”ס, קבוצת היהודים שהייתה מתכנסת מדי שבוע ללמוד גמרא יחד בבית הכנסת, לערוך חגיגה מדי שנה בשבת פרשת משפטים. השבוע שבו קוראים פרשה זו היווה את ההזדמנות המושלמת לחגוג את לימוד התורה שבעל פה. כל כך הרבה אנרגיה וחוכמה חז”לית הושקעו בסוגיות היוצאות מתוך פרשת השבוע, מרכיבות את עיקרן של המסכתות הפותחות את סדר נזיקין ונדונות בהלכות חושן משפט, כשאלפי דפים של מסורת חז”לית מוקדשים לפרטי הפרטים של הנושאים הללו.

אם אכן ייעודו של עם ישראל מבחינת הקב”ה הוא שיהיה ממלכת כוהנים וגוי קדוש, לאום שתכליתו להיות מקור השראה לצדיקות בעולם, הרי ששום חלק בתורה לא יכול להיות חשוב יותר במימוש החזון הזה מאשר פרשת משפטים.

כפי שאנו למדים מרבי יהודה במסכת בבא קמא (דף ל’ ע”א): האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין – כל המעוניין להיות צדיק ישקע עצמו בדיני נזיקין. שכן מערך החוקים הזה עצמו, כל הפרטים המכתיבים לנו כיצד להקים חברה צודקת ומוסרית, הוא שמוביל אותנו אל עבר הצדיקות.

מאחורי כל הכללים היבשים על לווים, ושור נגח, וגביית משכון נמצא חזון החברה הצודקת. החברה שאנו נדרשים להקים; החברה שפיתוחה היא מהות המנדט שמעניק לנו הקב”ה בתור יהודים שומרי תורה ומצוות.

במבט אל עבר “היום שאחרי המלחמה”, אנו, החיים במדינת ישראל, נצטרך לתת דין וחשבון מעמיק על השליחות המהותית הזו. בימים ובחודשים שקדמו לשבעה באוקטובר ידענו שבר חסר-תקדים בלכידות החברתית במדינה. מחנות פוליטיים ודתיים יצרו קרע בקרבנו, והחזון שלנו לחברה משותפת לעם ישראל כולו כמעט ונופץ. המלחמה והיום שאחריה בהחלט תרמו לחידוש תחושת שותפות הזהות והתכלית של כולנו, אך האחדות שנוצרה בעקבות המשבר כבר מתחילה להיסדק. כשיגיע “היום שאחרי”, האתגר שיוצב בפנינו יהיה לא לשוב לשישה באוקטובר. עלינו לייצר כבר עכשיו אמצעים חדשים ליצירת שיח, כבוד ושותפות הדדית שיבטיחו שכל חלקי החברה הישראלית ימשיכו ויקימו חברה טובה יותר יחד.

על פי המנהג המיוחס לאר”י ז”ל, לפני שמתפללים את תפילת שחרית, ראוי לקחת על עצמנו את מצוות “ואהבת לרעך כמוך”, ואילו על פי מנהג קדום עוד יותר, שמופיע כבר בגמרא (בבא בתרא, דף י’ ע”א) יש לתת צדקה לפני שמתחילים להתפלל. הטקסים הללו נועדו להכניס את עבודת ה’ שלנו לפרופורציה; אם לא נהיה מושקעים במצוות בין אדם לחברו ובהקמת חברה צודקת, אם לא נראה בכך את מימוש האידיאלים הדתיים והרוחניים שלנו, אזי לא נבין כראוי את התורה עצמה. הקרבה לקב”ה מתאפשרת רק כאשר אנו מכבדים זה את זה. רק באמצעות המחויבות להקים חברה צודקת כערך דתי מובנה נצליח לקיים את יסודות התורה; ואז, רק אז, נהיה לממלכת כהנים ולגוי קדוש.

שבת שלום 

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}