חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת שמיני: “בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ”

הרב ד”ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון

RKB head shot e1683463889951

מותם בטרם עת של שני בני אהרן, נדב ואביהוא, שאש מן השמים כילתה אותם לאחר שהקריבו קטורת על המזבח ביום חנוכת המשכן, נותר בגדר תעלומה עד היום. בהיעדר ציון סיבת מותם, לא היה למפרשי המקרא הקלאסיים אלא לפענחה מתוך הרמזים הבודדים שנותנת התורה ועשויים להסביר מדוע נגדעו חייהם.

באופן אישי נטיתי תמיד אחר הדעה שלפיה נדב ואביהוא לא חטאו כלל, וששום עבירה מן העבירות שיוחסו להם לא הייתה חמורה דיה כדי להצדיק עונש כבד כמיתה. אלא שכפי שמציע המדרש (ספרא, שמיני, א’, כ”ג), מעשיהם ומותם של נדב ואביהוא מילאו תפקיד בהקדשת ובקידוש המשכן.

אמר לו משה לאהרן: “אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך; עכשיו רואה אני שבנדב ואביהוא הבית נתקדש – הם גדולים ממני וממך” (רש”י, ויקרא, י’, ג’)

וַיִּדֹּם אַהֲרֹן – אהרן שותק. הוא מקבל את המחיר שהיה על משפחתו לשלם בקידוש מעונו של הקב”ה בעולם. אין פירוש המילה “דום” שתיקה בלבד, אלא שלוות רוח, הבנה וקבלה של התפקיד שעליו ועל בניו למלא בסיפור המתפתח של התורה.

מילותיו של משה, “בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ”, מהדהדות באופן מיוחד בימים אלה, שבהם צעירים ומבוגרים, דתיים וחילוניים, ישראלים מכל הגוונים נלקחים מאיתנו במהלך החודשים הארוכים, הכבדים והטראגיים האחרונים.

השותפות וההשתתפות הפעילה של הקרובים – אותם צדיקים אהובים על ה’ – סייעה בקידוש שכינת האל במשכן ולמרבה הכאב, היא מסייעת כעת בקידוש שכינתו בהתגלמות מעונו הרחבה יותר: מדינת ישראל. בדומה לאהרן, לכתם הכואב מותיר אותנו דוממים אך בה בעת מלאי תקווה שהתוכנית האלוקית תוביל אותנו מן האובדן שאנו חווים אל עבר עתיד טוב יותר, מקודש יותר, עבור עמנו וארצנו.

משפחות בכל רחבי הארץ – בכל יישוב, בכל כיתה, בכל בית כנסת – מכילות בתוכן אנשים גיבורים ואמיצים כאהרן. גם אל מול אובדן עצום, ההורים האלה, בני ובנות הזוג, האחים והאחיות, הילדים והחברים מוסיפים לנהוג כמו אהרן; להמשיך הלאה, למצוא את הכוח להשאיר את הראש מעל המים בהיעדר אהוביהם. הקשיבו לדברים הנאמרים בהלוויות, בבתים שבהם יושבים שבעה ובאזכרות. גבורתם הבל-תתואר ומחויבותם לעמדת “וידם אהרן” – לקבל בדממה את שליחותה של מדינת ישראל – מעניקות משמעות חדשה לצמד המילים הזה. נדמה שכך בדיוק אנו מבטיחים את היות העם היהודי בן אלמוות – באמצעות הקרבת הקרובים לקב”ה.

בעומדי בלוויה צבאית אחר לוויה צבאית אני נזכר בדברי הרב סולובייצ’יק שהתייחס פעם לדגל ישראל. האם יש לו מעמד דתי? האם יש בו קדושה? אף שעל פניו לשום דגל לא ניתן מעמד הלכתי, הרב סולובייצ’יק ציין את הכלל שלפיו יש לקבור את בגדיו של יהודי שנרצח על קידוש ה’ עִמו – הלכה שמימדיה התעצמו בעקבות השבעה באוקטובר, שכן בגדים, מצעים ואפילו מכוניות שלמות נכללו בה. לאור זאת, הציע הרב סולובייצ’יק זווית ראייה מדהימה על דגל ישראל.

אם תשאלני, איך אני כיהודי תלמודי, מביט על דגל מדינת ישראל ואם יש לו בכלל ערך הלכתי? אענה לכם פשוט: אינני גורס בכלל מקסם של דגל וסמלים טקסיים כמותו. היהדות שוללת פולחן עצמים גשמיים.

ברם, אל נא נתעלם מדין בשולחן ערוך, כי “הרוג שנהרג בידי עכו”ם, קוברין אותו בבגדיו, כדי שיראה את דמו ויקום, שנאמר: ‘ונקיתי דמם לא נקיתי’ “. …

והדברים קל וחומר בן בנו של קל וחומר לדגל הכחול לבן, שטבול בדמם של אלפי צעירים יהודים שנפלו במלחמת השחרור בהגנתם על הארץ והיישוב (דתיים ולא דתיים, כי האויב י”ש לא היה מבדיל), יש בו ניצוץ של קדושה, הנובע ממסירת-נפש והקרבה עצמית. כולנו מצווים לכבד את הדגל ולהתייחס אליו בדרך-ארץ. 

(הרב סולובייצ’יק, חמש דרשות)

הדגל משקף את המטרה והשליחות המשותפת שלנו המביאות עמן תחושת אובדן משותפת על מי שנלקח מאיתנו בדרכנו להגנה על ארצנו ועתיד עמֵנו. יחד אנו מתאבלים על החיים הקדושים שנגדעו באיבם וחולמים על עתיד בני עמנו המאוחדים בשלום ושתכליתם אחת היא.

שבת שלום 

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}