חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת תרומה: אלוקים שוכן בתוכנו

הרב ד”ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש רשת מוסדות אור תורה סטון

RKB head shot e1683463889951

שבועות הפכו לחודשים, ועל אף שהתבשרנו על שחרור שניים מהחטופים, כל כך הרבה חטופים עדיין מוחזקים בשבי, מספרם של הנופלים הגיבורים ממשיך לעלות וקשה לדמיין את סופה של הלחימה. הנטל הפיזי, הרגשי, הכלכלי והחברתי הכבד מורגש היטב פה בישראל. אנו צמאים להשראה שתעזור לנו לעבור יום ועוד יום.

באופן אישי, אינני יכול לחשוב על מקור טוב יותר להשראה מאשר הפסוקים הפותחים של פרשת תרומה. לאחר שניתנת התורה, מצווה ה’ את בני ישראל להקים את המשכן – בית נייד שבו יוכל הקב”ה ללוות את בני ישראל במסעם לארץ המובטחת. מעניין שכחלק מהתיאור המפורט של ההוראות לבניית המשכן, אומר ה’ למשה גם: “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם“.

על פניו, נראה שמדובר בטעות – מן הסתם התכוונה התורה לומר “ושכנתי בתוכו”, כלומר במשכן. אך כל פרשני המקרא הקלאסיים מסכימים שהפסוק נועד להעביר מסר עמוק ומהותי: אלוקים אינו שוכן רק במשכן. הקב”ה מעוניין לשכון “בתוכם” – בתוכנו, בקרבו של עם ישראל. בעודנו מתמודדים עם הטראומה הגלומה ברגע הנוכחי בהיסטוריה של העם היהודי, וחווים את המלחמה שבנקודה זו בזמן היא הארוכה בתולדות המדינה מאז מלחמת השחרור, אנו זקוקים לתזכורת הזו שהנדל”ן האולטימטיבי של ה’ איננו משכן מקודש או בית מקדש, ושה’ שוכן בכל אחד ואחת מאתנו.

במהותנו אנו קדושים, יש בנו ניצוץ אלוקי. כפי שכותב ה”שפת אמת” (תרומה התרל”א): “כי על ידי מה שאדם יודע שבכל דבר ומעשה שעושה יש כח חיות מהשם יתברך. […]  זוכה להתגלות חיות הש”י במעשה ההוא. וזה ושכנתי בתוכם כי הכל תלוי באדם אף להמשיך קדושתו יתברך.” ה’ מזמין אותנו למצוא בפעולותינו היום-יומיות ובאישיותנו הייחודית ביטוי של אלוקות. ה’ רוצה בנו, מעריך אותנו, ואפילו זקוק לנו. בכל אחד מאתנו יש דבר-מה ייחודי שהוא מעניק לעולם, והקב”ה סומך עלינו שנמלא את חלקנו. בימינו הקודרים והקשים ביותר, עלינו לזכור שבכל אחד ואחת מאיתנו יש אלוקים.

ב”אורות הקודש” (ב:ה, ט”ו ו-י”ז) כותב הרב אברהם יצחק קוק שבביטוי של שותפות עם האדם, מציב האל את עצמו במצב של צמיחה, “השלמות המוחלטת משתלמת על ידי ההשתלמות”! כלומר, הקב”ה הופך “גדול” עוד יותר כאשר הנשמות שלנו, אותו חלק אלוקי שבתוכנו, מאיר באור גדול את העולם.

לא היה שום הכרח שכך יהיה. מן הסתם יכול היה הקב”ה להסתדר גם ללא עבודת ה’ שלנו והמעשים שאנו עושים, ולשבת על כסאו השמיימי במשכנו האלוקי המושלם ברקיע שאין בו מתום. מדרש תנחומא (נשֺא:י”ט) מתאר את הדו-שיח שהתנהל בין ה’ ומשה בטרם ניתנו ההנחיות לבניית המשכן: “בּוֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִשְׁכָּן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, הֲרֵי מִקְדָּשִׁי בָּנוּי לְמַעְלָה […] וּבִשְׁבִיל חִבַּתְכֶם, אֲנִי מֵנִיחַ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא מְתֻקָּן עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵרֵד וְאֶשְׁכֹּן בֵּינֵיכֶם”.

מסיבות שנשגבות מבינתנו רוצה ה’ להיות בעולם הזה עם בני האדם ורוצה בנו כשותפיו. לא אי שם בשמים, מקום בו אין טראומה או קושי או סבל, אלא פה למטה, אתנו, בעולם הזה עם כל המאבקים והשבר והפחד שבו. ה’ מוקיר את כל מה שיש לנו כפרטים וכקהילות להציע, ורוצה שנדע שאנחנו לא לבד. זו המשמעות של שכינת ה’ בתוכנו. כל שנותר לנו לעשות הוא להיות מודעים לנוכחותו, ולשאוף תמיד להפוך את החברה למקום שטוב יותר לחיות בו, לא רק לקב”ה, אלא לכל בני האדם באשר הם.

שבת שלום 

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}