חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת ויקהל-פקודי: המסר של לוח השנה

הרב אלירן ואיילה שבו, שליחי מכון שטראוס-עמיאל בסקוטלנד, אשר משמשים כרבני קמפוס באוניברסיטת אדינבורו ובאוניברסיטאות לאורך החוף המזרחי של סקוטלנד

Shabo %D7%A9%D7%91%D7%95שבת פרשת ויקהל-פקודי התשפ”ג הינה שבת מברכים של חודש ניסן הבעל”ט. צירוף פרשות אלו עם שבת המברכים של ניסן, המאפיין את רוב השנים שאינן מעוברות, אמנם אינו נדיר אך הוא מציג תופעה שכן נדירה: חיבור קריאת התורה עם לוח השנה העברי. וכך, מעט לפני ההכרזה בבתי הכנסת על חודש הגאולה, נקרא בפרק מ, החותם את ארבעת פרשיות המשכן ואת ספר שמות, את פסוקים ב’: “בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד”. ו-יז’: “וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן”. פסוקים אלו מהדהדים את שנאמר בפרשת “בא” לפני כמה שבועות בדבר חשיבותו של חודש ניסן והכרזתו כעל “רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה” (שמות יב, ב). צירוף נדיר (אך לא ייחודי) זה, יש בו כדי ללמדנו מסר חשוב המשתקף גם באירועי בניית המשכן ובמעורבות של כל חלקי עם ישראל.

ולפני שננסה לגלות את המסר, ברצוני להעלות תהייה על דבריו של רבנו ניסים גירונדי בדבר הייחודיות של חודש זה. בדרוש השלישי בדרשותיו, מסביר הר”ן שחודש ניסן “איננו ראוי מצד עצמו שיהיה ‘ראש חודשים’… אבל כולו כפי הגמול והעונש”. הוא כותב כי היותו של חודש ניסן ראש חודש לחודשי השנה איננו דבר טבעי, אולם נעשה שינוי בסדר העולם. אם כן, מלבד הקמת משכן אוהל מועד, מה הוא אותו שינוי שהעניק לחודש ניסן את ייחודיותו עד לסוף כל הדורות?

ראשית ננסה להבין מהי מטרת המשכן ומהיכן קדושתו – ישנן שתי גישות עיקריות: 1. זהב המשכן מכפר על הזהב ששימש לחטא העגל (מדרש תנחומא, תרומה); 2. המשכן הינו אידיאל בפני עצמו שמטרתו להשרות קדושה בעם ישראל. דומני כי האפשרות השניה אינה בהכרח סותרת את האפשרות הראשונה, שכן גם אם המטרה הראשונית הייתה כפרה על חטא העגל, עדיין השכינה שורה בו וממנו מתפשטת קדושה לכל מחנה ישראל. אם כך, נתעמק מעט באפשרות השניה וננסה להבין כיצד משרה המשכן קדושה בעם ישראל.

הרב שמשון רפאל הירש על פרשתנו, בניסיון לענות על שאלה זו, מסביר כי “המציאות הממשית של הקיום האנושי-ארצי היא תנאי קודם למקדש”, כלומר כדי שיבנה משכן שישרה קדושה בעם ישראל, יש צורך בבני אדם החיים על האדמה ומחוברים למציאות באופן ישיר. “הקדושה העליונה”, מוסיף הרש”ר הירש, “היא אותו ייעוד ואותה הגשמה שלמענם נברא האדם בארציותו ובחייו הגשמיים” (פירוש לשמות לה, לב). רק אדם גשמי, יכול במעשיו, להביא לקדושה.

בפרשנות מודרנית המחזקת קביעה זו, מציין הרב פרופ’ יהודה ברנדס, בספרו “תורת אמך: דרשות לפרשת השבוע”, כי פרשותינו מציגות דואליות בזמן, באדם ופעולותיו, ובכליו. מצד אחד: “שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃” (שמות לה,ב), ומצד שני, מלאכות אלו הן שמעניקות את הקדושה למשכן ולבית המקדש; במקדש יש לפרוש מן הטומאות, בעוד מוטלת מצווה על כל יהודי, במקרים שונים, להיטמא (מצוות עונה, הלווית המת ועוד); כלי זהב יכולים לשמש ליצירת עגל ולעבודה זרה, אך יכולים גם לצפות את כלי המזבח בקודש הקודשים; ארץ ישראל, בה יבנה בע”ה משכן הקבע, היא ארץ כנען בה היו תועבות כנעניות מהן עלינו להתרחק ולהישמר. “העשייה של האדם היא מחוללת את הקדושה” אומר הרב ברנדס, אך “היא גם זו שמחללת אותה”. האדם הוא זה שיכול לייצר זמן של קדושה ע”י קידוש השבת, או מקום של קדושה ע”י מלאכות בניית המשכן.

אם כן, המשכן משרה קדושה כיוון שהייעוד של עם ישראל, של הפרטים בו, הוא לבצע את חלקם ואת רצון קונם ובכך להנחיל את הקדושה על החומר – החומר מחזיר את הקדושה לעם ישראל. כיצד זה מתחבר לחודש ניסן?

מדרש לקח טוב (פסיקתא זוטרתא – שמות פרשת פקודי פרק מ) מלמדנו כי ראש חודש ניסן “אותו היום נטל עשר עטרות” ובניהן:

“…ראשון לחדשים,

ראשון לכהונה,

ראשון לעבודה,

ראשון לירידת אש מן השמים,

ראשון לשכון שכינה בישראל,

ראשון לברך את ישראל…” (לא הבאתי את המדרש במלואו מפאת אורכו)

נראה כי על פי המדרש, קודם היה ניסן ראשון לחודשים, ולאחר מכן גם ראשון לכל הקשור לעבודת הקורבנות. אך ייתכן וניתן להפוך את הסדר? ייתכן שבעקבות תחילת עבודת המשכן ותחילת הקרבת הקורבנות, קיבל חודש ניסן את מעמדו כ’ראשון לחודשים’?

חז”ל (מסכת שקלים / מסכת יומא) מלמדים אותנו כי בני ישראל מצווים להביא את השקלים למשכן/בית המקדש החל מאחד לחודש אדר, כדי שיוכלו להשתמש בתרומה חדשה להקרבת הקורבנות כבר באחד בניסן. פירוש תורה תמימה על פרשתינו מסביר שזהו עניין טכני. בני ישראל צוו לחנוך את המשכן באחד בניסן ולכן השקלים שנאספו נהיו שמישים החל מיום זה. ומכאן, מוסיף הפירוש, נלמד לדורות כי אחד בניסן הינו ראש השנה לתרומת השקלים החדשה. בני ישראל פעלו יחדיו כדי לחנוך את המשכן ביום זה. בשנה הראשונה מעורבות העם באה לידי ביטוי בתרומות חכמי וחכמות הלב ובמעשי מלאכת המשכן, אולם החל מהשנה השניה ועד סוף כל הדורות, מעורבות זו התבטאה (ותתבטא) בשקל שתורמים בני ישראל בכל שנה.

אם לחזור לתהיה על דברי הר”ן בתחילת המאמר, השינוי מסדר הטבע שהעניק לחודש ניסן את מעמדו, הינו התרומה של כל אחד ואחת מעם ישראל. בכל שנה, באחד בניסן, מתחדשת עבודת בית המקדש, מתחדשת השכנת השכינה בעם ישראל, וזאת אודות למעשיו של האדם הגשמי, מעשיהם של האינדיבידואלים בעם ישראל המחוללים קדושה וחלילה לא מחללים אותה.

ולכן בכל שנה באחד בניסן, עם בוא האביב ובפתח תקופת החגים, הסנכרון של פרשת ויקהל פקודי עם לוח השנה מספק תזכורת חשובה כי לכל אחד מאיתנו חלק חשוב בקדושת עם ישראל. קל וחומר כאשר שליחים יוצאים לחזק קהילות, אשר במעשיהם (או באי עשייתם) מהווים דוגמא לחיים יהודים של קדושה וטהרה. על כל אחד מאיתנו לחשוב מה הוא השקל שהוא יכול לתרום השנה כדי להוסיף קדושה בעם ישראל.

באוניברסיטת אדינבורו יש בערך 350-400 סטודנטים יהודים, בעיקר מבריטניה אך גם מכל העולם. בנוסף אליהם אנו עובדים עם אוניברסיטאות נוספות לאורך החוף המזרחי של סקוטלנד ובהן בקירוב עוד כ-150 סטודנטים יהודים. אנו משתדלים להוות עבורם בית רחוק מהבית, סעודות שבת וחג, תמיכה נפשית במידת הצורך וקשר מול גורמים באוניברסיטה סביב אנטישמיות ו/או אירועים סביב יהדות הדורשים את התערבותנו. נוסף על כך אנו חברים בקהילה היהודית באדינבורו, המונה קרוב ל-400 איש, אשר שמחים מאוד מהימצאותנו כאן ובקירוב הסטודנטים לבית הכנסת.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}