Search
Close this search box.

פרשת שלח לך: בחינת הארץ ואמונה

ציון רוזנר, מחנכת באולפנת אור תורה אוריה ע”ש משפחת כץ

%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F %D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A82בספר במדבר, פרשת שלח לך, מתוארת אחת הסיטואציות הדרמטיות בתולדות עם ישראל במדבר. משה רבנו בוחר 12 אנשים נבחרים מכל שבטי ישראל – חכמים, צדיקים ואמיצים – על מנת לשלוח אותם לרגל את ארץ כנען. שליחתם נעשתה בעקבות החשש של עם ישראל להיכנס לארץ המובטחת, ותקוותו של משה הייתה שהמרגלים ירגיעו את העם בנוגע לארץ ובכך יחזקו את אמונתם.

המשימה: תור את הארץ

משה שלח את המרגלים לתור את הארץ ונתן להם הנחיות מדויקות:

  • בחינת הארץ: “וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ מַה-הִוא”. לבדוק את טיב האדמה והאם היא טובה או רעה.
  • הערכת העם היושב בה: “הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם-רָב”. לבדוק את כוחו ואת מספרו של העם היושב בארץ.
  • בחינת הערים: “הֶעָרִים אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים”. לבדוק אם הערים פתוחות או מבוצרות.
  • איכות היבולים: “הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה”. לבדוק אם הארץ פורייה ויש בה עצי פרי.
  • לקחת מפרי הארץ: “וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ”, ובמיוחד בעונת הביכורים.

מטרת השליחות

לפי הרמב”ן, למשה היו שתי סיבות מרכזיות לשליחת המרגלים:

  1. הכנה למלחמה: כחלק מההכנות לכיבוש הארץ, כמו כל עם הנכנס לארץ נכריה.
  2. שיפור המורל: לשמח את העם בטובה של הארץ ולעודד אותם לקראת הכניסה אליה.

הרמב”ן מציין: “ויתכן כי משה בעבור שידע כי היא שמנה וטובה…בעבור כן אמר להם שיתנו לב לדעת כן, כדי שיגידו לעם וישמחו ויחליפו כוח לעלות שם בשמחה…כדי שיראו בעיניהם בשבח הארץ.”

תגובת המרגלים

כשהמרגלים חזרו מהמשימה, הם דיווחו: “וַיְסַפְּרוּ-לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה-פִּרְיָהּ”. אך מיד לאחר מכן אמרו: “אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם”. השימוש במילה “אפס” מבטל את כל מה שנאמר לפניה, ומסמל את חוסר האמונה של המרגלים ביכולת לכבוש את הארץ.

רש”י מפרש את המילה “אפס” כמשהו שאי אפשר בשום אופן להתגבר עליו: “אבל רשעם במלת ‘אפס’, שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם שאי אפשר בשום ענין”.

עמדת המיעוט

מתוך 12 המרגלים, שניים לא הסכימו עם דעת הרוב: כלב בן יפונה ויהושע בן נון. כלב אומר: “עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי-יָכוֹל נוּכַל לָהּ”. כלב מבטא אמונה חזקה ביכולת של עם ישראל ובסיוע האלוהי. לעומת זאת, המרגלים האחרים אומרים: “לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם כִּי-חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ”.

התוצאה והלקח

דבריהם של המרגלים גרמו לייאוש גדול בקרב העם, והם רצו לחזור למצרים. החטא הגדול הזה הוביל לעונש של 40 שנות נדודים במדבר, עד שכל דור המדבר ימות ולא יזכה להיכנס לארץ המובטחת.

הפרשה מלמדת אותנו על החשיבות הגדולה של צורת הדיבור ובחירת המילים, במיוחד כאשר אנו עומדים מול קהל. משה רבנו שם דגש על הארץ וטובתה, והנחה את המרגלים להתמקד בטיב האדמה, היבולים והערים. הוא התכוון להשתמש במידע הזה כדי לחזק את אמונת העם ולשפר את מורל העם לקראת הכניסה לארץ כנען.

לעומת זאת, המרגלים בחרו להתמקד בקשיים ובמגבלות שראו בארץ. השימוש במילה “אפס” בסיפורם היה משמעותי מאוד, שכן היא ביטלה למעשה את כל הדיווח החיובי שהביאו על הארץ. בכך הם הראו חוסר אמונה ביכולתם לכבוש את הארץ ובעזרת האלוהים שעמדה לצידם.

הבחירה במילים השליליות והדגש על הקשיים והאתגרים הפכו את הדיווח שלהם למייאש והובילו את העם לתחושת ייאוש וחוסר תקווה. התוצאה הייתה הרסנית: העם איבד את האמונה והחליט שהוא אינו יכול להתמודד עם המשימה שלפניו, דבר שהוביל לעונש חמור של 40 שנות נדודים במדבר.

המסר המרכזי מהפרשה הוא ברור: האמונה, העידוד והחיוביות הם כלים מרכזיים בהובלת עם למטרותיו. כאשר מנהיגים, כמו משה, מדגישים את הטוב ואת האפשרויות החיוביות, הם מחזקים את רוח העם ומעניקים לו את הכוח והאומץ להתמודד עם האתגרים. לעומת זאת, דיבור שלילי וריכוז בקשיים יכולים לשבור את הרוח ולהוביל לייאוש ולכישלון.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}