חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת שמות: עבודת הלב של משה

הרב זכריה ונאוה דייטש, שליחי שטראוס-עמיאל המשרתים כצ’אפלינים ורבני קמפוס באוניברסיטת לידס, אנגליה.

e1673252682595בפרשתנו אנו נפגשים לראשונה עם דמותו של משה אשר תלווה אותנו מכאן ועד סוף פרשת וזאת הברכה. במהלך ארבעת חומשי תורה אלו אנו עדים לתהליך שמשה עובר המתחיל בהיותו “ילד טוב” ונמשך עד הגיעו ל”איש האלוקים”.

נתבונן מעט בפרשתנו וננסה להבין מי הוא אותו משה אשר נבחר להיות מושיען של ישראל.

המפגש הראשון שלנו עם משה כדמות אקטיבית בתורה (מלבד היותו נער בוכה) הוא עם משה הבחור. “ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם”. רש”י מסביר על פי המדרש שמשה “נתן עיניו וליבו להיות מיצר עליהם”. משה הרי ידע את מצבם של עם ישראל ואת הסבל שהם סובלים אבל הוא רצה יותר מזה. הוא רצה להרגיש בליבו את סבלם.

כעבור מספר שנים אנו נפגשים עם משה האב. משה קורא לבנו בכורו גרשם “כי אמר גר הייתי בארץ נכריה”. משה עצמו הצליח לברוח ממצרים אבל הוא לא יכול שלא לחשוב על אחיו הנרדים שם. קריאת השם גרשם מורה על הצער והחיבור העמוק של משה אל עמו. עם ישראל היו גרים במצרים, בארץ לא להם, אבל משה עצמו הרגיש כמו הגר האמיתי על עצם היותו מרוחק ממצרים. בקוראו לבנו גרשם משה הבטיח לעצמו שתמיד יזכור את אחיו במצרים.

הפעם אנחנו נפגשים עם משה רועה הצאן. משה מבחין בסנה בוער באש שאיננו אוכל, מסתקרן ומבקש לראות מדוע. הקב”ה קורא אל משה מתוך הסנה ומזדהה כאלוקי אברהם יצחק ויעקב. מיד “ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלוקים”. אמרו חז”ל במסכת ברכות שבשכר שמשה “ירא מהביט” הוא זכה ל-“ותמונת ה’ יביט”. מה פשר הדברים? שמעתי ביאור נפלא ממו”ר הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ”ל. הרב מסביר שהקב”ה רצה לגלות למשה את סוד מידת הדין שבשם אלוקים. הקב”ה רצה שמשה יבין את הסיבה לסבל הרב של עם ישראל אך משה סירב. ממה פחד משה? משה פחד שברגע שיבין את תכלית הסבל הוא יאבד את הלב האנושי. ברגע שלאדם יש מטרה מסוימת, יעד אליו הוא שואף להגיע, הוא מוכן להתאמץ ולהתחזק למרות הכאב ולהמשיך הלאה (בדומה לטיפול רפואי שאדם עובר). את זה משה לא רצה. משה רצה להישאר תמים כאחיו הסובלים מבלי לדעת את התועלת שבסבלם. משה רצה להישאר בן אדם עם לב רגיש. משה לא רצה לדעת את סבלם מבחוץ אלא להרגיש ביחד איתם. שכרו של משה היה “תמונת ה’ יביט” – הבנת מידת הרחמים. משה זכה להבין את הנקודה הפנימית של זכות שיש בכל אדם. משה, כזכות על כך שהוא לא היה מוכן להביט במידת הדין זכה להביט במידת הרחמים, להביט לתוך הלב של כל אדם ולהבין את שפע הרחמים שיש בעולם.

מכנה משותף אחד לשלשת המפגשים שלנו עם משה. אמפתיה. במפגש הראשון כשמשה יוצא אל אחיו הוא מבקש לראות אותם. משה עושה מעשה אקטיבי, יוצא ומתבונן, כדי שיוכל להרגיש את הזולת ולהיכנס לנעליו. במפגש השני משה קורא לבנו מתוך גילוי אמפתיה כלפי עם ישראל ובכך דואג לשמר את הרגש הזה לעד. במפגש השלישי שלנו עם משה בידו היכולת לדעת את סוד הנהגת האל אך הוא מחליט לסרב כדי לא לפגוע באמפתיה שלו כלפי עם ישראל. מכל הנ”ל ניתן ללמוד על חשיבותו של רגישות לזולת אצל מנהיג ואצל כל אדם אך לא פחות חשוב על המאמץ וההשקעה של משה ברכישת ושימור תכונה זו. ישנם אנשים עם נטייה טבעית לתכונה נפשית זו וישנם אנשים שאצלם זה פחות טבעי. עלינו להיות יצירתיים ולחשוב על דרכים בהם ניתן ללמוד ולהטמיע את המידה הטובה הזאת בתוכינו.

במהלך השליחות שלנו כאן בקמפוס זכינו לפגוש אנשים מכל מיני סוגים ולכל אחד ואחת סיפור ורקע משלו.  סטודנטים פונים אלינו ומבקשים את עזרתינו במגוון רב של נושאים. פעמים שלסטודנטית יש התנגשות בין לימודים אקדמאיים למחויבויות דתיות, ופעמים שסטודנט מתקשה להיכנס פנימה למעגלים החברתיים. לפעמים כל מה שאדם מחפש זה אוזן קשבת כדי לפרוק את אשר על הלב למישהו אמין. בתור אנשים שבאו ממקום אחר, ובעקבות פערים תרבותיים, לא תמיד מה שנראה מנקודת מבטינו על פני השטח הוא מה שהאדם העומד מולנו באמת חווה. משה מלמד אותנו על חשיבות הפעולה האקטיבית של נתינת העין והלב על מה שאדם אחר עובר. לשים הכל בצד, להכנס לנעליים ולהסטוריה של האחר ולחוות מעט ממה שהוא חווה.

קצת לפני שלבננו הבכור מלאו שלש שנים התחלנו לספר לו את סיפור משה בתיבה. הוא מאוד אהב את הסיפור וביקש כל לילה לפני השינה שנספר אותו שוב. יום אחד שיחקנו איתו יחד את הסיפור בצורת הצגה, בננו בתפקיד משה, ואנחנו ההורים, בתפקיד יוכבד ובת פרעה. משה נגמל והגיע עת הפרידה בו יצטרך לחזור לידי בת פרעה. בפרידתה יוכבד ביקשה ממנו שיזכור את משפחתו, את עברו ואת מי שהוא. היא שרה לו את פסוקי שמע ישראל ואת השיר המלאך הגואל אותי. בחלק זה של המשחק, בהרגישו את הפרידה הכואבת, דמעה זלגה מעינו של משה הילד. והנה נער בוכה.

שבת שלום!

קהילה הסטודנטים בלידס מונה כ-1200 סטודנטים יהודים בגילאי 18-24. הרוב המוחלט באים מלונדון ומנצ‘סטר, אך ישנם גם סטודנטים מאירופה וארה“ב. הם מגיעים מרקעים מגוונים מאד וברמות שונות של ידע וחיבור לזהות היהודית שלהם. התפקיד שלנו הוא לחזק ולהעצים את הקהילה היהודית והסטודנטים היהודים.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}