פרשת ויקרא: האמצעי והמטרה – בקרבנות ובשליחות
הרבנית רחל והרב אריאל טל, שליחי מכון שטראוס-עמיאל במיאמי, פלורידה שבארה"ב, כשהרב אריאל מכהן כמנהל לימודי קודש בתיכון "תרבות תורה"
״א״ הזעירא של ויקרא. ישנם מאות פרשנויות על מדוע התורה, לפי המסורה, מתחילה את פרשת ויקרא עם ״א״ קטנה בספר התורה. הפירוש שאני אישית הכי מתחבר אליו הוא שצריכים להתחיל ללמד את הילדים עם ספר ויקרא, מנהג שלא כל כך נפוץ בבית ספרנו בארץ או בחו״ל. מדוע להתחיל ללמד תינוקות של בית רבן עם הספר השלישי בחומש ולא מבראשית?
הרמב״ן בפירושו מבאר: ״כי בעבור שמעשי בני האדם נגמרים במחשבה בדיבור ובמעשה, ציווה השם כי כאשר יחטא ויביא קרבן, יסמוך ידיו עליו – כנגד המעשה. יתוודה בפיו – כנגד הדיבור. ישרוף באש את הקרב והכליות – כנגד כלי המחשבה והתאווה. הכרעיים – כנגד ידו ורגליו של האדם העושים כל מלאכתו. יזרוק הדם על המזבח – כנגד דמו בנפשו כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלוקיו בגופו ונפשו, וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה, וכפר הקרבן הזה שיהא דמו תחת נפש דמו, נפש תחת נפש, וראשי איברי הקרבן כנגד ראשי אבריו. והמנות – להחיות בהן מורי התורה כדי שיתפללו עליו.״ אם כן, הקרבנות הם לא העיקר, אלא כלי חשוב אלוקי כדי לעבוד על המידות שלנו. הנביאים זעקו על כך לאורך כל בית ראשון – האם אלוקים באמת רוצה את הבהמות שלכם כמטרה בפני עצמה? בוודאי שלא! אלוקים רוצה את הקרבה שלכם אליו! העיקר זה העבודה שלנו הפנימית, ואילו המעשה של הקרבן הוא מצווה, ואמצעי חשוב, אך לא העיקר.
קרבן הוא מלשון קריבה. כאשר מלמדים קרבנות למבוגרים, בין בישראל ובין בחו״ל, או אפילו לבני נוער בדרך כלל השיעור הופך להיות דו-שיח או אפילו מחלוקת לגבי זכויות בעלי חיים לעומת צמחונות, והעיקר מתפספס. לעומת זאת, כאשר מלמדים ילדים את הקרבנות אפשר להגיע אל עיקר השיח ואף ללמד את פרטי הקרבנות בלי התנגדות. אפשר להגיע לברור בין העיקר לטפל, בין המטרה לאמצעי.
כאשר משפחת שליחים יוצאת לשליחות מאוד קשה לברור בין העיקר לטפל. מדוע לצאת לשליחות? אולי פעם המוטיבציה הייתה (לפחות 50%) הזדמנות כלכלית, אך בגלל עלות המחיה של חיים יהודיים בחו״ל ומשכורות יותר סבירות בארץ לעומת פעם, זו איננה מוטיבציה ראשית. מטרת השליחות שונה לכל שליח, אך המשותף בין כל המשפחות היוצאות היא הרצון להשפיע על עם ישראל ועיצוב עם ישראל בגולה, וכמטרה משנית (אך חשובה) לחבר את הקהילות היהודיות בחו״ל לישראל. בפועל, הרבה מאוד מהשליחות מתעסקת עם מציאת מקום מתאים, התפקיד הספציפי, המשכורת והתנאים, מקצועיות בתפקיד, איך לעבוד עם ועד קהילתי או צוות ניהולי בחו״ל, פערי תרבות ושפה וידיעת ההבדל התהומי בין יהדות ישראלית לבין יהדות חו״ל. כל אלו הם שיקולים משמעותיים, אך הם לא העיקר, רק אמצעיים חשובים כדי לקדם את המטרה – עיצוב העם היהודי במאה ה 21 בחו״ל. כל שליח ושליחה ומשפחתם יש להם עבודה חשובה של חינוך לתורה ולמצוות, קירוב לבבות, קידום גיורים כהלכתם ולייצב את הקהילות שהם משרתים בחו״ל על מנת להילחם בהתבוללות ובנישואי התערובת אשר מפרקים את העם היהודי משורשו. השליח צריך לדעת, כמו ילד קטן, מה העיקר והטפל בשליחות, ולא לשכוח את המטרה מרוב הפרטים.
לא פלא שהנביאים זעקו על עם ישראל שהביאו את הקרבנות כ״מס שפתיים״ ולא שינו את דרכם. יש הרבה התעסקות עם הקרבן והאשלייה היא שזה העיקר והקרבת בהמה מכסה כל חטא. ההפך הוא הנכון! כל פרטי הקרבן, כפי שהרמב״ן מבאר, הם כלים לעבודה פנימית, נפשית, ולכן 50% מהמצוות עם סובבים סביב בית המקדש והקרבנות. ילד מצליח להבין זאת. ה״א״ הזעירא הוא לא רק בשביל ילדים – אלא בשביל הילדים שבתוך כל אחד ואחד מאתנו. ילד יודע להגיע לאמת בלי ללכת לאיבוד עם הפרטים, וזו הסיבה ל״א״ הזעירא – כדי שתמיד נזכור את המטרה והעיקר בהתעסקות היומיומית שלנו. בעזרת השם, שנצליח לעצב את עם ישראל בעבודה החשובה של כל שליח ושליחה ושמכון עמיאל ימשיכו לקדם את עיצוב העם היהודי לדורות הבאים!
בית הספר תיכון תרבות תורה Jewish Culture High School. הוא בית ספר חדש, תיכון אורתודוקסי מעורב בנים-בנות, שנפתח השנה במיאמי, ארה״ב. בית הספר שם לעצמו כמטרה לשנות את החינוך בדרום פלורידה ובארה״ב – ולאפשר חינוך לתורה ולחיים. התלמידים לומדים נושאים רלוונטים לחיים שלהם, ובית הספר מתמקד בתלמיד ובצרכיו מרכזו של התהליך החינוכי.
