פרשת וירא: מי קודם ומדוע?

הרב דניאל וסימי טואיטו הם שליחי שטראוס-עמיאל אשר שרתו כרב ורבנית הראשיים של העיר ונציה, איטליה

%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C %D7%98%D7%95%D7%90%D7%99%D7%98%D7%95 e1667754635552
הרבנית סימי (שמאל) והרב דנאיל (שלישי מימין) טואיטו עם משפחתם בנתב"ג לרגל יציאתם של בנם הרב חיים וכלתם שיר לשליחות בגואטמלה עם ילדיהם

ישנו דיון ידוע בפרשנים על הפסוק השלישי בתחילת פרשת וירא: "ויאמר אדוני אם נא מצאתי חן בעיניך – אל נא תעבור מעל עבדך"[1].

אין ספק שהדובר הוא אברהם, אבל מיהו מושא הדיבור? אל מי אבינו אברהם פונה?

יתכן לומר שהוא פונה אל זקן החבורה כדי להזמינו לעצור ולהיכנס לביתו, ובעקבותיו שאר "האנשים הנצבים עליו". אך אפשר לומר דבר הרבה יותר מקורי, ובכך להפוך את המילה השניה בפסוק לשם של קודש. לפי פירוש נועז זה, הנה הכוונה: אברהם פונה לה', מבקש ואומר לו שאם אכן הוא אוהבו, שיתאזר בסבלנות כמה רגעים, בזמן שהוא בינתיים יטפל באורחים שמצא על אם הדרך[2].

עכשיו נשים את הדברים שהתורה מספרת לנו בהקשר הנכון:

אברהם אדם זקן, כמעט בן מאה שנה[3], זה עתה נימול, ולפי דעת חז"ל בדיוק לפני שלוש ימים[4], והוא בתהליך החלמה. אם לא די בזאת, ואף מחמת המצב המיוחד הזה, זוכה אברהם לביקור רם המעלה של רבונו של עולם בכבודו ובעצמו. והנה, ברגע שהוא מזהה מרחוק ("וישא עיניו" כמחפש דבר באופק המדבר) כמה אנשים הנראים לו כאנשים פשוטים למידי, או אולי אפילו עוברי אורח עובדי עבודה זרה[5], הוא עוזב את השם ואת מושבו הנוח בצל האוהל ורץ כדי להכניס אותם אל ביתו.

נכון שאברהם יהפוך להיות אדם מפורסם בזכות מידת הכנסת האורחים המופלגת שלו, ובכל זאת נשאל את עצמינו: האם היינו אנחנו במצב דומה, חולים, זקנים, באמצע יום חם ובאמצע המדבר עוזבים אורח נכבד כרבונו של עולם ורצים להכניס זרים אנונימיים לביתינו?

אין לי ספק שלא, ומסתבר שאם היינו נתקלים בסיטואציה דומה היינו חושבים שהאדם הזה או חסר דרך ארץ או חלילה שהוא לא לגמרי מיושב בדעתו.

אז איך בכל זאת אברהם, בלי להתלבט או להתבלבל, מתנצל בפני אורחו האלוהי ורץ בזריזות לקראת אורחיו האנושיים?

אולי אפשר לומר שאברהם העברי, אבינו האהוב, חי בתחושה ברורה וקשה, שהוא נמצא בצד אחד כנגד כל האנושות[6]. יש לו בעולם רק שלושה ידידים, בכל האנושות הגדולה הזו – ענר, אשכול וממרא[7], וקרוב אחד ששומר עליו ומצילו מכל צרה: הקב"ה. אברהם יכול להצטייר בעינינו כאדם מאוד בודד, אך עצם העובדה שהתורה מציינת את מקום ישיבתו של אברהם בזמן אותה אפיזודה מראה לנו עד כמה אברהם הוא איש אוהב אנשים. חז"ל מגלים לנו שהופעת האל באדמתו של ממרא היתה בעצם צורת תיגמול לממרא על כך שבתור ידידו של אברהם נתן לו עיצה הוגנת למול את עצמו מיד ולא להמתין או לדחות את המעשה[8].

מתברר מפרשיה זו, ומעוד כמה נקודות בתולדותיו של אברהם, שחרף הבדידות התיאולוגית שלו – הוא היה איש של אנשים. הוא היה האדם בה' הידיעה, האנושי ביותר, אוהב אדם ורגיש כלפיהם, מתייעץ עם ידידיו ויודע גמול להם חסד. כמובן שרעיון זה מתאים למאמר חז"ל על האשל אותו נטע אברהם שהיה לא אחר מאשר מלון דרכים להיטיב עם נוודי המדבר[9].

ואם בכל זאת נשאל אם מי אברהם העדיף – בני אדם או אלוהים? ולכאורה התשובה צפויה להיות ברורה, מתברר מן הפרק הזה שאברהם נותן עדיפות לבני האדם, לחברת האנשים. נראה שבעיניו לעזור להלך הנודד ולהביא אותו לביתו ושם להרעיף לו מטובו ולו אך לארוחת צהריים קצרה, הרי זה חשוב יותר משעה של ביקור חולים אותה עושה רבונו של עולם.

ובכל זאת מהו הדחף מאחורי הבחירה שלו: תחושת העבדות והשליחות כלפי השם. נשים לב למילה אחת שאמר אברהם לה' כשביקש את רשותו: "אל נא תעבור מעל עבדיך" – אני העבד שלך ובתור שכזה אני הולך לקראת הנוסעים האלה, מתוך תחושת שליחות שאתה שלחת אותי להביא את דבר האל היחיד ביקום אל חברת בני האדם.

מדהים לראות איך השגריר הראשון של האל בעולם, אברהם אבינו, הוא האדם מצד אחד היותר אנושי, שבוחר לעשות חסר ולסעוד כמה נוודים על חשבון חברת האל, אך הוא עושה זאת מתוך תחושת שליחות – ה' אל תעזוב אותי, כי אני יוצא לקראתם לכבודך וכדי להפיץ את שמך בעולם.

אין כאברהם כדי ללמדינו אילו בחירות ראוי לנו לעשות בעבודה שלנו כשליחים: האנשים לפני הכל, אנושיות במדרגה היותר גבוהה, ולא משנה מי ומה. אבל אל לנו להתבלבל – זכינו להיות שלוחיו של מקום, שבשעשה שאנו מייצגים אותו בעולם, הוא מצידו ממתין לנו ומן הסתם נהנה לראות איך אנו "בכוחותינו הקטנים", עושים את מלאכתו. כל גם קרה לאבינו אבהם שתמורת בריחתו מהאל כדי להכניס אורחים קיבל מה' ברכות גדולות ואת הבטחת בנו יחידו ממשיך דרכו.


[1] בראשית יח ג
[2] ראה רש"י על אתר ומקורו בבר"ר פרשה מ"ח אותיות ט-י, ובבלי שבועות לה ב
[3] בראשית טז טז
[4] רש"י כאן פסוק ראשון
[5] בבלי בבא מציעא פו ע"ב ברש"י ד"ה ורחצו
[6] בר"ר מ"ב ח
[7] בראשית יד יג וכד
[8] בראשית יח א רש"י ד"ה באלני
[9] בראשית כא לג, בר"ר נ"ד ו, בבלי סוטה י ע"א ורש"י שם לפי שני הפירושים (רב או שמואל)

קהילת ונציה היא אחת מהקהלות העתיקות באירופה שעדיין חיה ופועלת.

בעבר היא היתה אחת החשובות באיטליה שהיתה, לפני 400 שנה, ארץ מלאה בתורה ובחכמה. כיום היא מונה מעט יותר מ400 איש, יש בה בית כנסת פעיל יומיום, גן ילדים קטן, בית מלון, מסעדה, בית קברות היסטורי מאוד חשוב ומיזאון היסטורי מהחשובים באירופה.

נאחל לה עוד שנים רבות של פעילות וחיות, חתונות ולידות, בריתות וברי מצוות.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא"ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}