פרשת וישב: החלום

הרב אביאל ומיכל ג'בסקי שליחי מכון שטראוס-עמיאל, משמשים כסגן הרב והרבנית בקהילה היהודית בהונג קונג

"I have a dream that one day this nation will rise up and live out the true meaning of its creed… I have a dream… I have a dream"

כך פתח מרטין לותר קינג את נאומו המכונן והמפורסם "יש לי חלום". כותרת הנאום ומשפט המפתח שחוזר שוב ושוב לאורך הנאום הינו "יש בי חלום". אין ספק שלאורך השנים חלומו התגשם אך מלבד הגשמת החלום נדמה שבאופן כללי יש עניין גם בחלום בפני עצמו.

הפרשה שלנו נפתחת עם חלומות יוסף, חלומות על כך שאלומות אחיו משתחווים לאלומתו ועל שמש, ירח ואחד עשר כוכבים שמשתחווים ליוסף. המילה המנחה של תחילת הפרשה היא ללא ספק המילה "חלום" שחוזרת שבע פעמים בשלושה פסוקים בלבד.

יוסף איננו הראשון לחלום חלומות במשפחתו, רק לפני שתי פרשות בפרשת ויצא קראנו על חלומו של יעקב של המלאכים שעולים ויורדים בסולם כאשר הקב"ה ניצב עליו ומברך את יעקב.

האם יש משמעות לחלומות? האם יש חשיבות או סיבה שהחלומות מקבלים מקום כה מרכזי בספר בראשית?

אם נתבונן בחלום הסולם של יעקב ובפירושים השונים שניתנו לאורך ההיסטוריה נראה שמלבד הפירוש המוכר של רש"י על כך שהמלאכים שעולים בסולם הם אלה שליוו את יעקב בארץ ישראל, והמלאכים שיורדים בסולם הם אלה שילוו אותו בחוץ לארץ, ישנם פירושים עם זוויות אחרות.

פרשנות מזווית שונה ניתן למצוא אצל רבי יהודה אשכנזי (מניטו). הוא טוען שהסולם איננו עוד פרט בחלום אלא הוא תוצאה של החלום. לפי דבריו, יעקב לא ראה בחלום סולם או מלאכים אלא כל אלה הם תוצאה של היותו חולם. רק מי שהוא אדם חולם יכול לחבר בין שמיים לארץ ולכן ברגע שבו נאמר על יעקב שהוא חולם, מיד נוצר חיבור "סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה". המשורר והסופר המפורסם ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן אמר שיש להאמין בחלומות מאחר ומסתתרת בהם דלתו של הנצח.

רבי שלמה חיים פרידמן כותב בספרו 'חיי שלמה' שהסולם שמוצב ארצה מבטא את הצורך להתחיל מהארץ, מהמציאות ורק אז לשאוף ולהתעלות למעלה. קודם כל חיבור למציאות ולאנשים ומתוך זה אפשר לעסוק בחזון, בחלום ובהתעלות. לכן יש להיזהר מלעלות מעלה מעלה מבלי שיש חיבור יציב לבסיס, לקרקע, למציאות. ככל שרוצים שהסולם יהיה יותר גבוה כך צריך שהוא יהיה יותר מחובר לקרקע ולמציאות.

החיים בעולם רציונאלי עלולים להדחיק את החלומות שלנו ואף לזלזל בהם. בנוסף, לעיתים שגרת החיים העמוסה לא מאפשרת לחלום או לדמיין מציאות טובה יותר. אך באמת, החלום מבטא משהו עמוק ביותר באדם. פעמים רבות החלומות שלנו יכולים ללמד אותנו הרבה על עצמנו ועל מי אנחנו רוצים להיות. אל לנו לזלזל בחלומות אלא אדרבה, התורה מזמינה אותנו להתבונן בהם וללמוד מהם. כשם שחלומו של יעקב מבטא את השאיפה לחבר שמים וארץ, א-לוקים ואדם, רוח וחומר כך החלומות של כולנו מבטאים את שאיפותינו ורצונותינו העמוקים ביותר. 

מייסד הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, מתייחס אל החלום כאל "דרך המלך אל הלא מודע". החלום הינו הערוץ המרכזי המוביל אל הלא מודע של נפש האדם. פרויד מתאר בכתביו כיצד החלומות נלחמים בטראומות שמטופליו חוו בחייהם. פרויד מדבר על החלום כעל תשוקתו הפנימית והעמוקה ביותר של האדם. בזמן שאנו ישנים גם מנגנוני ההגנה שלנו ישנים וכך צפים אל תוך התודעה שלנו דרך החלום תכנים שבמצב עירות אינם גלויים לנו. לכן פרויד הסיק שהחלום הוא צוהר ישיר לחלקים הנסתרים בנפש האדם. 

לחלום יש גם את הכוח לפרוץ את הגבולות ולחדור אל מעבר לנגלה. הרב קוק קורא לחלום "מורד במציאות וגבוליה". לטענתו, כשהחלום חופשי מגבולות המציאות הוא מציג את המציאות האמיתית שאליה אנחנו שואפים. במשך כמעט אלפיים שנה חלמנו על שיבת ציון על אף שבמגבלות המציאות זה היה נראה בלתי אפשרי "בְּשׁוּב ה' אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים". כך עלינו להשתחרר ממגבלות המציאות ולחלום על החזון והתקוה של העתיד שאליהם אנחנו שואפים.

הרב יהודה אשכזני (מניטו) מספר שפעם אחת איש צדיק שאל את אחד מחסידיו ממה הוא חי. החסיד ענה שהוא קונה קמח, מוסיף מים ושמרים, לש, מכין לחם, מוכר את הלחם ואז עם הכסף שוב קונה קמח. הצדיק אמר לו: "אינני שואל אותך איך אתה מבלה את זמנך; אני שואל אותך ממה אתה חי". החסיד חזר מספר פעמים על תיאור המקצוע שלו. לבסוף הצדיק הסביר לו שהוא לא שואל ממה הוא מתפרנס אלא ממה הוא חי, מה משמעות החיים שלו ועל מה הוא חולם. לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו חיים מהאוכל והפרנסה שלנו ושוכחים שזה רק הרובד הפיזי של החיים. שאלת החיים הגדולה היא על מה אנחנו חולמים? מה נותן לנו משמעות לחיים? לאיפה אנחנו שואפים להביא את עצמנו ואת העולם?

ברגע היציאה לשליחות לכולם יש חלומות גדולים, אבל מהר מאוד השגרה מגיעה והחלומות נדחקים הצידה. חשוב להזכיר לעצמנו לאורך השליחות על מה אנחנו חולמים, מה אנחנו שואפים. ככל שנחלום יותר ככה השליחות והחיים שלנו יהיו יותר משמעותיים.

הקהילה היהודית בהונג קונג מגוונת מאוד. היא מורכבת מאנשים שמגיעים מכל העולם: אנגליה, צרפת, ארצות הברית, ישראל, א
וסטרליה, מקסיקו, ספרד ומדינות רבונת נוספות. 

קהילה חמה ומגובשת, מכניסת אורחים ודואגת לכולם. רוב היהודים גרים באיזור של בית הכנסת והמרכז הקהילתי היהודי. חברי הקהילה מארחים ומתאחרים בתדירות גבוהה ומטיילים ביחד בימי ראשון ובחופשות.