חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת שמיני: “ויאמר: הנני”

שמרית בודקוב, מחנכת כיתה יב רגשית ורכזת חינוך מיוחד בבית מדרש תיכוני ‘אור תורה אריאל’ ע”ש יעקב ספירשטיין 

2%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%AA %D7%91%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%91“בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ..” עולם חדש נבנה יש מאין. עולם חדש המורכב מאין סוף פרטים – שמים ומים, אור וחושך , בעלי חיים וכנף ואדם לשלוט בהם .

שמים – כמו שכתוב “בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ..”

מים – שנאמר ” יקוו המים למקום אחד ותראה היבשה”

אור וחושך –שנאמר “יהי אור”

בעלי חיים – שנאמר “ויברא אלוהים.. ואת כל עוף כנף למינהו”

אדם – שנאמר “נעשה אדם”.

לאחר בריאת האדם , הקב”ה נוטע “גן בעדן מקדם” ומציב בתוכו את אדם הראשון . אדם , שחומד את פרי עץ הדעת ואוכל ממנו בניגוד לציווי – נענש , נגזרת עליו מיתה והוא מגורש מגן עדן . כדי לוודא שהוא לא מבצע פנייה אחרונית וחוזר לגן עדן – הקב”ה מציב בכניסה לגן עדן שומרים : את הכרובים עם להט החרב המתהפכת.

כ-2500 שנה לאחר מכן מצווה הקב”ה את משה רבינו על הקמת המשכן. אותה יצירת מופת יחידאית מורכבת ממספר רב של פרטים – יריעות עיזים ופרוכת, כיור ומנורה , ארון הברית ואהרון הכהן שנבחר לשרת בקודש.

במדרש תנחומא (פרשת פקודי) מובא שיצירת המשכן מקבילה לבריאת העולם – מעין מיקרוקוסמוס של היקום:

“אמר רבי יעקב ברבי אסי: למה הוא אומר, ה’ אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך? בשביל ששקול כנגד בריאת עולם.

כיצד? בראשון כתיב: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ וכתיב: נוטה שמים כיריעה (שם קד ב). ובמשכן מה כתיב? ועשית יריעות עזים (שמ’ כו ז).

בשני, יהי רקיע, ואומר בהן הבדלה, שנאמר: ויהי מבדיל בין מים למים. ובמשכן כתיב: והבדילה הפרוכת   לכם (שם שם לג).

בשלישי כתיב מים, שנאמר: יקוו המים. ובמשכן כתיב, ועשית כיור נחשת וכנו נחשת וגו’ ונתת שמה מים (שמ’ ל יח).

ברביעי ברא מאורות, דכתיב: יהי מאורות ברקיע השמים. ובמשכן כתיב: ועשית מנורת זהב (שם  כה לא).                           

בחמישי ברא עופות, שנאמר: ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף.ובמשכן, כנגדן לעשות קורבנות, כבשים ועופות. ובמשכן, והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה(שם שם כ).

בשישי נברא אדם, שנאמר: ויברא אלהים את האדם בצלמו (ברא’ א כז), בכבוד יוצרו. ובמשכן כתיב אדם, שהוא כהן גדול, שנמשח לעבוד ולשמש לפני ה’ “

לבסוף , לאחר השלמת המלאכה הגדולה אומרת התורה: “ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד , ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה ה’ את משה כן עשו… וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה’ כן עשו – ויברך אותם משה”.

ותכל, עשו, מלאכה – לכאורה מילים רגילות אך הסדר והרקע שלהן מהדהד לנו סיכום של אירוע קדום:

“ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם ויכל אלוהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות” .

לאחר הציווי , האיסוף, התכנון והבניה משה רבינו מקים את המשכן ובמשך שבעה  ימים מוקרבים קורבנות אך למרבה הצער השכינה לא שורה עליו. והנה, ביום השמיני משה רבינו מודיע: “כי היום ה’ נראה אליכם” – היום הקב”ה ישרה את שכינתו במשכן, אך עדיין אין השכינה שורה עליו.

 לפתע, לוקחים נדב ואביהוא מחתות עם קטורת ואש ונכנסים לתוך קודש הקודשים מתוך רצון להביא את השכינה. אך מה טיבה של כניסה זו? ומדוע דווקא נדב ואביהוא מבקשים להיכנס “לפני ולפנים” – ללא בגדים של כהן גדול?

לפי מה שראינו למעלה – המשכן הוא דגם מוקטן של העולם, ולכן קודש הקודשים הוא דגם מוקטן של גן עדן:

“לפני ולפנים הוא דוגמתו של גן עדן.. והכרובים עומדים שם שומרים, כדוגמת אותם הכרובים העומדים בשערי גן עדן . זכה הכהן , נכנס שם בשלום ויצא בשלום . לא זכה , מבין ב’ הכרובים יוצא להב, וישרף וימות בפנים ” (זוהר חדש , בראשית).

לאחר מותם של נדב ואביהו, משה רבינו מצווה את מישאל ואלצפן להוציא את נדב ואביהוא מקודש הקודשים. חז”ל מספרים לנו שאותם מישאל ואלצפן הם שניגשים למשה רבינו לאחר שלא יכלו לחוג את הפסח (כי היו טמאים לאחר שנשאו את הגופות מקודש הקודשים) ואומרים לו “ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן ה’ במועדו בתוך בני ישראל” ומסביר האר”י שהביטוי “נפש אדם” מתייחס לאדם הראשון : ” ובפרט במה שביארנו בפסוק אנחנו טמאים לנפש אדם  כי נדב ואביהוא הם עצמם נפש אדם הראשון .. ורצו לתקן חטאו” (שער הפסוקים).

מפה אנו מבינים שנדב ואביהוא (שהיו גלגול של אדם הראשון) בעצם כניסתם לפני ולפנים (שהוא המקבילה של גן עדן) כאשר הם מחוסרי בגדים (בדיוק כפי שהיה אדם הראשון בגן עדן לפני החטא) מנסים לתקן את חטאו של אדם הראשון אך נכשלים בכך ובדיוק כמו אדם הראשון בשעתו – נגזרת עליהם מיתה.

העונש קשה מנשוא ונדמה שחרב עליו עולמו . אדם הראשון מגורש מגן עדן ולא יודע את נפשו מרוב צער. מספר המדרש שכאשר יצא אדם הראשון מגן עדן החשיך היום והיה אומר: “אוי לי שגרמתי שהעולם ייחשך” אך כשזרחה למחרת השמש נחה דעתו ואמר “כנראה שכך דרכו של עולם”.

ומה עכשיו? איזו סיבה יש להמשיך?

“והאדם ידע את חווה אשתו” – אומר אדם הראשון לעצמו : “גם אם נגזרה מיתה – זה לא סוף העולם ויגיע התיקון – אם לא על ידי , על ידי צאצאציי.”

העונש קשה מנשוא ונדמה שחרב עליו עולמו. לאהרון הכהן נגמרות המילים. היום הגדול שבו היה אמור הקב”ה להשרות שכינתו על המשכן , היום שבו היה מראה הקב”ה שהוא סלח לעם ישראל ולאהרון על חטא העגל – נגמר באבל, שני בניו הגדולים מתו.

ומה עכשיו? איזו סיבה יש להמשיך? 

“וידום אהרון” – אהרון עוצר את הדיבור , אך לא את העשייה. לא עשייה פרטית – אלא עשיה ציבורית, עשייה רוחנית לטובת כלל עם ישראל. מעתה אהרון הכהן לא יעזוב את המשכן שנועד לכפר על עם ישראל אלא הוא יהיה שם מתוך דאגה לכלל. אומר אהרון לעצמו : “גם אם נגזרה מיתה – זה לא סוף העולם ויגיע התיקון – אם לא על ידי ילדי , על ידי כלל עם ישראל”.

הרב קוק בספרו- אורות הקודש, מסביר בכדי שאדם יצליח לצאת מגורלו הפרטי עליו לעסוק במעגלים רחבים יותר וכך המעבר מהפרט אל הכלל מאזן את מצבו הפרטי מבלי לבטל את צרכיו האישיים. כאשר האדם עסוק במקום רחב יותר שאכפתי, דואג ורגיש לזולת, כך הוא מגדיל את ממשותו עד שלברכה ולשמחה יהיה מקום לשרות בו.   

בספרו “שיעורים במנהיגות”, מסביר  הרב זקס את החשיבות של עשייה ובנייה בזמן משבר- “מה שחשוב הוא הנכונות לומר ביום פקודה “הנני”.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}