חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת צו: ימי המילואים – 7 או 100 פלוס? האם חיילי המילואים הם הכהנים, משרתי הקודש של ימינו ?

שולמית פרידלר, מורה ורכזת אזרחות בישיבת אור תורה נווה שמואל

%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%A8 1 e1711349470355פרשת צו בספר ויקרא, עוסקת בעבודת המשכן. בחלק השני של הפרשה, מתוארים 7 ימי המילואים שקדמו לחנוכת המשכן ובסופם יבוא השיא- היום השמיני עליו יסופר רק בפרשה הבאה.

בכל אחד משבעת ימי המילואים, נערך טקס ארוך ומרובה פרטים אשר המבצע הבלעדי שלו היה משה רבינו. במהלך הטקס, משה רוחץ את אהרון ובניו ומלבישם בבגדי הכהונה, משה מזה משמן המשחה על המשכן ועל הכהנים ומקריב בל יום 3 קרבנות: חטאת, עולה ומילואים.

בסיום ימי המילואים, המשכן מתקדש והכהנים מסיימים את החניכה והם הופכים למשרתי הקודש במשכן.

במאמר זה, אני רוצה להתמקד בתהליך בו עולים בני אהרון מדרגת אדם רגיל לדרגת הכהנים, המשרתים בקודש. לשם כך, נדרש תהליך מדוקדק, בן 7 ימים, בו יש התייחסות ל3 מרכיבים:

  1. הופעה חיצונית- משה רוחץ את הכהנים ומלביש אותם בבגדים ” לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת”
  2. משיחה והזאה- הם נמשחים בשמן המשחה ומשה מזה עליהם מדם הקרבן.
  3. למידה – הם לומדים את עבודת המשכן תוך תצפית בעבודתו של משה.


וכל זאת, בכפולות של 7, מספר המסמל ביהדות קדושה ושלמות של תהליך.

ניתן לנתח את טקסי ימי המילואים על ידי מושג סוציולוגי מוכר הקרוי “טקס מעבר” (בצרפתיתRite de Passage), מושג שטבע האתנוגרף הצרפתי ארנולד ון גנפ .(Arnold van Gennep, 1873-1957). המונח “טקס מעבר” נוצר כדי להסביר את הדרך בה אדם עובר מסטטוס, כלומר ממעמד חברתי אחד למעמד חברתי אחר בחברה אנושית.

כך לדוגמא, כשאדם מתחתן, המעבר מהיותו רווק לנשוי הוא מעבר סטטוס המצריך הכנה לזכויות וחובות של אדם נשוי, הן עבור הפרט שמתחתן, אך גם עבור הקהילה שצריכה להכיר בשינוי, במעמד החדש.

בטקסי מעבר מקובל לתאר 3 שלבים:

שלב 1: מבטא ניתוק (Separation) מהסטטוס החברתי הקודם (כגון: הליכה לקראת החופה יחד עם ההורים)

שלב 2: מבטא עמידה על הסף ((Transition)) של הסטטוס החדש, בשלב זה, הפרט כבר עזב את הסטטוס הקודם אך טרם נכנס לסטטוס החדש. (כגון: שלב החופה)

שלב 3: מבטא שילוב (Incorporation)- כניסה סופית וקיבוע הסטטוס החדש באופן רשמי. (כגון: צעידה של הזוג החדש יחד מהחופה אל עבר הקהילה וחדר הייחוד)

הטקס על שלביו השונים מבטא את מהות השינוי, מכין אליו ומפרסם אותו ובכך תורם להפנמתו.

לטענתי, 7 ימי המילואים הם למעשה סוג של “טקס מעבר” התורם להפנמת שינוי הסטטוס של אהרון ובניו והפיכתם מאנשים רגילים בקהילה לבני מעמד של כהנים, משרתי הקודש במשכן.

בשלב הראשון של הטקס, שלב הניתוק, מצטווה משה לאסוף את כל עדת בני ישראל אל פתח אוהל מועד (פרק ח, פסוק ג) “ואת כל העדה הקהל את- פתח אוהל מועד”

מדוע יש חשיבות שהעדה תהיה נוכחת בקידוש הכהנים?

אחד ממאפייני טקס הוא הפומביות. העדה צופה בכניסת הכהנים למשכן. לפומביות זו ישנה פונקציה חשובה: פרסום והכנה של הקהילה לשינוי הסטטוס של הכהנים. כדי להשלים את הניתוק ממעמדם הקודם, הכהנים לא יצאו מפתח אוהל מועד כל שבעת הימים הבאים.

במשך 7 ימים אלו ,יתקיים השלב השני של טקס המעבר- עמידה על הסף-  זהו מצב ביניים בו הכהנים כבר עזבו את חיי היום יום הקודמים שלהם והם נמצאים בשלב בו “ממלאים את ידם” בכלים לתפקיד החדש, הם בתהליך למידה והם נמשחים להיות משרתי קודש.

ביום השמיני, יום חנוכת המשכן, יתרחש השלב השלישי והאחרון של טקס המעבר- שילוב, מעבר סופי אל המעמד החדש והכהנים יחלו לעבוד במשכן.

ואיך כל  זה קשור לימי המילואים של חיילינו?

באתר הרשמי של צה”ל, מסופר כי בן גוריון, הוא שטבע את המונח “מילואים” עבור שירות צבאי לא סדיר. בישיבתה הראשונה של הממשלה ב1948,  הכריז בן גוריון על עתודות המילואים הראשונות = כח רזרבה, שיהיה זמין לצבא לגיוס בעת הצורך. בן גוריון התעקש שיקראו לפלוגות אלו: “עמ”ל” – “עתודות מילואים”. את המונח “מילואים” הוא לקח מהתנ”ך, משבעת ימי המילואים בהם מילאו את ידיהם של הכהנים בעבודה. עם הזמן, המילה “עתודות” נשמטה מדפי המסמכים הרשמיים ונותר רק החלק השני של הביטוי “מילואים”, ההולם את השפה המקוצרת המקובלת בצבא.

בחודשים האחרונים, המושג “מילואים” נהיה שגור במיוחד על לשוננו עקב גיוס המוני בצו 8 בעקבות המלחמה הקשה שנכפתה עלינו. התקשורת תיארה בתחילת המלחמה גיוס מילואים חסר תקדים, הרבה יותר מ100%. גברים ונשים שעזבו את שגרת היום יום שלהם, את המשפחה, את העבודה ובאו לעמוד בחזית ולהגן על עם ישראל.

מילואים בתנך פירושו: חניכה והקדשה.

למלא יד = לתת תפקיד, הממלא את הידיים בכלים ובעבודה.

בשבעת ימי המילואים, הכהנים קיבלו תפקיד לשרת במקדש. בשביעי באוקטובר, חיילי המילואים קיבלו לידיהם תפקיד: להגן על העם. כמובן שהתפקידים הללו שונים במהותם, אך לשניהם משותף התפקיד הציבורי והקרבת החיים הפרטיים למען העם כולו. מעברים הם דבר מורכב הדורש הסתגלות.

חיילי המילואים שלנו, נאלצו לעזוב הכל בבת אחת, בהתראה קצרה, ללא זמן לטקסי פרידה והסתגלות מדורגת למצב החדש. לעזרתם, עמדו עברם הצבאי והאימונים הרבים שעשו כדי להיות מוכנים למלחמה.

בימים אלו, חוזרים חיילי מילואים רבים הביתה, לאחר חודשי לחימה ארוכים ולזמן לא ברור עד ששוב יקראו להם לחזית.

המערכת הצבאית, הקהילה והבית הפרטי נערכים למעבר סטטוס אופטימלי:

נדרש מהלך מדורג לפרידה מסטטוס של חייל וחזרה לסטטוס של אזרח, הורה, עמית בעבודה.

המעבר דורש את שלושת השלבים:

שלב הניתוק – עיבוד החוויות שעברו החיילים יחד, סיכום הלחימה בפלוגה, החזרת מדים.

שלב עמידה על הסף- מצב ביניים בו החייל עדיין לא חזר לחייו הקודמים במלואם, אלא מתרגל מחדש לחייו הקודמים, אולי חופשה בבית ובטבע עם המשפחה או קבלת פנים ראשונית בעבודה.

ורק לאחר מכן, רצוי, להגיע לשלב האחרון- שילוב מחדש, בסטטוס האזרחי הקודם והמוכר, כהורה, עובד ואיש קהילה וזאת אולי רק לזמן מוגבל עד לקריאה שוב לשירות המילואים.

פרשת צו מדגישה את קדושת הכהונה והעבודה במשכן. מלחמת חרבות ברזל מדגישה לנו את השליחות והמחויבות של חיילי המילואים וחיילי הקבע, להגן על העם והמולדת. שתיהן יחד, מבטאות הקרבה עצמית ושליחות למען מטרה גדולה.

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}