חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

כל דצריך יתיי ויפסח- מצורעים וכהנים במציאות העכשוית. – מחשבות על פרשת מצורע

ורד ליפשיץ, ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית ורכזת טיפולים רגשיים במרחב חינוך ודעת אור תורה דרך אבות

השכנה הרעה / זלדה

בְּעֶרֶב פֶּסַח, /כַּאֲשֶׁר שָׂרְפוּ אֶת הַחֲמֵץ
בְּכָל הַחֲצֵרוֹת
ורַסִּיס שֶׁל פִּיַּח הִתְעוֹפֵף /וְהִכְתִּים אֶת שִׂמְלָתָהּ,
הִיא זִנְּקָה אֵלִי /בִּמְעַנֶּה נִמְהֲרָה כְּבָרָק, /בִּדְמָעוֹת:
“אֶת הָעוֹמֶדֶת שָׂם מְנַגֵּד” /צָעֲקָה,
“אֵינְךָ דּוֹאֶגֶת לִי,/לְבוּשִׁי הִשְׁחִיר וְאֵינְךָ אוֹמֶרֶת כְּלוּם!
הַבִּיטִי בִּי אַנִּי חוֹלֶה, חוֹלֶה מְאֹד וּמָלְאָה יֵאוּשׁ”.
טַעֲנָה תִּמְהוֹנִית /בְּפִי נְשָׁמָה שֶׁתְּמוֹל שָׁכְרָה פֶּה חֶדֶר.
טַעֲנָה זָרָה, עַזָּה, רַעֲנָנָה.
עָמֹק עָמֹק בְּתוֹכִי נָשְׁקָה נַפְשִׁי /אֶת שִׁגְעוֹן כְּמִיהָתָהּ לְרֹךְ,

בְּפָתְחָהּ אֶת הַדֶּלֶת נֶחְבְּאוּ הַיְּלָדִים /וְחָמְקוּ פְּנִימָה שְׁכֵנוֹת, שְׁכֵנִים.
צְחוֹקָהּ הַקָּר רָדַף אַחַר /קִיּוּמֵנוּ הַמְּהֻגָּן, הַזּוֹרֵחַ בְּאוֹר /שִׁבְעַת הַיָּמִים:

– אַל תְּדַמּוּ בְּנַפְשְׁכֶם כִּי טוּבְכֶם הוּא הַטּוּב הָאֲמִתִּי,/צָוַח הַצְּחוֹק הַפִּרְאִי,
– אַל תדמו בְּנַפְשְׁכֶם /כִּי תְּפִלַּתְכֶם הִיא הַתְפִלָּה הָאֲמִתִּית,
– אַל תְּדַמּוּ בְּנַפְשְׁכֶם כִּי אֲדִיבוּתְכֶם /הִיא הָאֲדִיבוֹת הָאֲמִתִּית,
   אַל תְּדַמּוּ בְּנַפְשְׁכֶם כִּי שִׂמְחַתְכֶם /הִיא הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית,
– וְאַל תדמו בְּנַפְשְׁכֶם כִּי אָשְׁרְכֶם /הוּא הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי.

כַּאֲשֶׁר נוֹדָע /שֶׁהִיא נָסְעָה לְעִיר אַחֶרֶת, /כִּי הַסּוּפָה עָבְרָה וְאֵינֶנָּה,
נָשַׁמְנוּ לָרְוָחָה, פָּתַחְנוּ חַלּוֹנוֹת./הַכּוּ הַכּוּ בְּתֻפִּים,
תִּקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, /עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל.
עַתָּה יֻנַּח לָנוּ.
הִצִּיעוּ הֲמִטּוֹת, /הַלַּיְלָה נִישַׁן

יָדַעְתִּי
כִּי דִּבַּרְנוּ עַל נִשְׁמָתָהּ הַחַיָּה /הַנִּשְׂרֶפֶת יוֹם יוֹם,
כְּעַל אֶבֶן-נֶגֶף,
לַשָּׁוא פָּרְשׂוּ קִלְלוֹתֶיהָ /יָדַיִם עֲשֵׁנוֹת
לְחַבֵּק אֶת נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפּוֹשְׁרוֹת /חַסְרוֹת הַדִּמְיוֹן,
לַשָּׁוְא נוֹפְפָה אוֹתָהּ עֲלוּבָה /לְפָנַי בִּדְגָלֶיהָ הָאֲדֻמִּים, הַקְּרוּעִים,
כְּדֵי שֶׁאֵצֵא מֵעִגּוּל יֵשׁוּתִי הַקָּסוּם /לְגַלּוֹת אֶת נְקֻדַּת קִיּוּמָהּ….                                 

%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5 e1713092138941
ורד ליפשיץ

זהו חלק משיר ארוך יותר  של זלדה , “השכנה הרעה”, מיהי אותה שכנה רעה?  השכנה הרעה היא

זו המפרה את שלוותינו המהוגנת , זו שמפריעה את מהלך החיים הבורגני הנח, אולי גם את שלוות הבורגנות הדתית שלנו.

השכנה הרעה היא זו שאינה מתאימה לנוף  האנושי  בשכונה זו או אחרת. היא אותה אישה  שילדי השכונה יכנוה ‘מכשפה’, היא ככל הנראה לא יפה, לא נחמדה, לא משכילה ולא עשירה.

היא מקלקלת את הנוף שלנו, ובכך מטרידה את מנוחתינו. ירווח לנו , ונוכל לישון טוב כאשר נדע כי היא עזבה את השכונה למקום אחר ואין זה משנה לאן  ובלבד שלא נצטרך להביט בה ולהכיר את קיומה . כשאנו מביטים בה, קורס מגדל חיינו , כל הדימוי שלנו את עצמינו  כאנשים טובים, כאנשים גומלי חסדים.

השכנה הרעה זועקת זעקה הטומנת בחובה ‘כמיהה לרוך’,  זעקה המסתירה סיפור חיים כואב, עולם של התמודדות המכיל גם דחיה.

פרשת מצורע פותחת בפסוקים :

זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע־הַצָּרַ֖עַת מִן־הַצָּרֽוּעַ׃…

בפרשת תזריע קבע הכהן כי לפלוני יש צרעת והוציא אותו אל מחוץ למחנה, אך אין די בכך , פעולת החזרתו של המצרע  אל חיק החברה היא חלק מאחריותו של הכהן כלפי המצורע, ולא פחות מזה זו חובתו לחברה.

התפקיד החברתי הזה, שמטמא ומטהר את הצרעת מוטל על הכהן, זהו תפקיד דתי , תפקיד רוחני .

יש פה קביעה דתית האומרת בנסיבות מסוימות שיכולות להיות מזיקות לחברה יש להוציא אדם אל מחוץ לחברה, כחק מתהליך ההבראה והשיקום ,  אך חובתינו לדאוג כי הוא יחזור לחיקה פנימה לכשיתאפשר, כשחברה לא תנזק ממנו,. או לכשיבריא, שיוסר ממנו הנגע, או אולי כשאנו נהיה חזקים ובעלי חוסן, ולא יהיה הצורך להישמר מפני הנגע.

לא נוכל להמשיך את חיינו המהוגנים שאנשים יוצאו ללא שוב ממעגל החיים החברתי שלנו.

אין לנו היום כהן, ודומה גם כי אין צרעת ,(ויש אף שיגידו כי נמצאה התרופה לצרעת).

אך אותם מצורעים לאורך הדורות שהוצאו מחוץ לעיר, מחוץ למעגל החיים, שמעטים העזו לבקרם , להביא אליהם רוח רעננה של חיים, כמו רבי יהושע בן לוי שהיה יושב ולמד איתם תורה,  כמו ר’ אריה לוין שהיה הולך לבקר אותם בבית החולים למצורעים בירושלים.  הוחלפו בחולות אחרות.

אין יותר מצורעים, בצרעת העור, אך הצרעת היא רחבה יותר,  הצרעת הפכה מושג, הפכה מטאפורה לאנשים אליהם מתייחסים  בסלידה, בהוצאה מתוך החברה גם  היום.

שכשנפגוש בהם נחצה את הכביש למדרכה השניה. נשמור אותם מעבר לגדר, נוציא אותם אל מחוץ לחוק.

לרוב אלו אנשים שלא שפר עליהם גורלם, ועדיין הם ‘מציקים’ לנו בנוכחותם , לא כי התכוונו לכך , לא כי פגעו בנו אלא כי גורלם לא שפר עליהם. כי הם אחרים  מאיתנו. כי הם אינם בתוך עקומת הנורמליות אותה סרטטנו.

יכולים הם להיות עם מגבלה פיזית, עם מגבלה שכלית, עם התמודדות נפש או עם כל מצוקה גדולה אחרת. יכולים הם להיות אחרים  בכל מובן שניתן לחשוב עליו. עם צרכים מיוחדים, עם עבר לא מואר, וכל שעולה בדעתכם לו  תקחו רגע להרהר ב’אחרים’.

יש גם ‘אחרים’ נוספים, אלו החושבים אחרת מאיתנו, אז נסמן אותם, נחרים אותם, נלחם בהם לעיתים מבלי להטות אוזן ולהקשיב לאשר על ליבם.

אין לנו היום  כהן .

האחריות הזו, להשיב אל תוך המחנה את המצורעים ,  מוטלת היום על כתפינו. על כתפו של כל יחיד ויחיד.

זוהי אחריות דתית.

לא על מנת לשנות אותם, אלא על מנת להכיר באחרותם ולתת להם להיות חלק ממעגל החיים. וחלק ממעגל חיינו .

עלינו להביט ב’שכנים הרעים’, אותם שמעוררים בנו אי שקט, שמנסים להעיר את נשמותינו , לבל נתהדר בנוצות של טוב וצדיקות, כל עוד הם מחוץ למעגל חיינו, ולהושיט להם יד ולתת להם לבוא פנימה. לדעת שהחברה שלנו זקוקה להם בתוכנו .

לוינס רואה בפניו של אחר, פניה  אל המביט בו , ודרישה למענה, לא תשובה במילים אלא תשובה במעשים, ביחס. האחר אותו אני פוגשת , דורש ממני להכיר באחרותו ומתוך כך לפנות אליו. זוהי חובתי האתית.  אין באפשרותי להביט באחר מהצד, הוא דורש ממני התייחסות, הוא תובע ממני אחריות.  האחר תובע ממני עשיה, הכנסת אורחים, הלבשת ערומים, הוא דורש ממני להיות מופרעת ממהלך החיים המהוגן שלי.

אנו חיים בעידן בו אין לנו כהן, ודומה הכי גם הצרעת חלפה מן העולם.

אך העיקרון עדיין קיים. יש ‘מצורעים’, ואנו נדרשים להיות הכהנים המטהרים אותם ומכניסים אותם אל תוך המחנה.

השנה נקרא בבתי הכנסת את פרשת מצורע בשבת הגדול, למחרת נשרוף את החמץ, אחרי שניקנו את הבית, שקרצפנו את המטבח, שהברקנו את החלונות. עתה אפשר דרכם לראות את האחר, את המצורעים למיניהם , ולקרא להם לבא  פנימה .

“כל דכפין יתיי וייכל, כל דצריך יתיי ויפסח. השתא הכא, לשנה הבאה בארעא שישראל. השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין”.  

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}