חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לוגו ynet

אנחנו בהתיישבות לא סלחנו לאהרן ברק, ובכך עווינו

כן, המהפכה שלו הרחיקה לכת, ויש עוד פצעים פתוחים, אבל אנו חייבים לו רבות על ההתיישבות ועל נושאים אחרים. שיעור ששווה ללמוד ברקע פשרת הרצוג

ינון אחימן | פורסם: 19.2.23

credit Rony Natan Yinon Ahiman small 768x1024 1 225x300 1
צילם- רוני נתן

במרכזו של המאבק הסוער סביב הרפורמה המשפטית שמקדמת הקואליציה ממשיך לעמוד הדיסוננס המובנה בין תפישתם המקוטבת של חלקים שונים בחברה הישראלית ביחס למהלך שהחל בשנות ה-90 ומכונה “המהפכה החוקתית”, ואולי אף יותר מכך, ביחס לאביה, נשיא העליון בדימוס השופט אהרן ברק. מחד עומדים אלה, כמותי, הרואים בו ה”דמבלדור” של מערכת המשפט הישראלית, ומאידך ניצב חלק גדול מהציבור, שבעיניו הוא נתפס דווקא כ”וולדמורט”, מי שהס מלהזכיר את שמו.

כדי להבין כיצד נוצרה מציאות זו יש לחזור אל תחילת המאה ה-20, כאשר הציונות מתעוררת ומתחילות המפלגות להתגבש. לפי מאמר שכתב פרופ’ גרשון בקון, אז עלה לראשונה באגודת ישראל בפולין המושג “דעת תורה”. המשמעות היא שחיי החברה, הכלכלה, הנהגת הציבור וההנהגה הפוליטית שבמשך דורות היו מסורים עד אותה עת בידי פרנסי הציבור, עוברים לידי גדולי התורה.

ממול עמדה ציונות חילונית, שדעת תורה בעיניה היה משהו בלתי נתפס, שלא ניתן לקבלו, ואנשיה נלחמו בו בכל נימי נפשם. לימים ימליכו על עצמם חלק מצאצאיהם את השופט ברק כדעת תורה ויקבלו אותו כאדמו”ר לכל דבר ועניין. הם קיבלו את תפישתו שלפיה “כל הארץ משפט”, “הכל שפיט” ו”לית אתר פנוי מיניה” – תפישה שמתאימה לגדולי התורה בחברה החרדית בהתייחסם לעולם התורה.

מתחילת דרכו כיועץ המשפטי לממשלה הציב ברק לעצמו כמטרה מרכזית לשמור עד תום על החוק ולהילחם בשחיתות ובשלטון שהסתאב והלך. חקירתו והעמדתו לדין של אשר ידלין, שהיה מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל, חקירת שר השיכון אברהם עופר, פרשת התפטרותו של ראש הממשלה יצחק רבין בצל חשבון הדולרים של רעייתו לאה – אלה רק חלק מהפרשות שהוביל ברק, כשבכולן שזורה כחוט השני אמירתו והתנהלותו הברורה והנחושה שכולם שווים בפני החוק, ושלטון החוק מעל כולם.

בתחילת שנות ה-80, בהיותי סטודנט למשפטים באוניברסיטה העברית, ריחפה בחלל הפקולטה רוחו של ברק, אז צעיר שופטי העליון. כל פסק דין שיצא מתחת ידו נגע בסוגיות מרכזיות בעולם המשפט ועמד במרכזם של הלימודים בפקולטות השונות. היקף הידע שלו בעולם הטרום-דיגיטלי במשפט האנגלי, במשפט הקונטיננטלי ובמשפט האמריקני היה בלתי נתפש. הוא גילם באישיותו שילוב נדיר של “סיני ועוקר הרים”. הכוח, האישיות והעוצמה של ברק בפרט ושל בית המשפט העליון בכלל, חיזקו ללא ספק את המדינה.

אנו, אנשי ההתיישבות, סוחבים עמנו פצעים פתוחים בכל הנוגע להתנהלות מול בג”ץ. כאיש גוש עציון, פרשת נתיב האבות היא עבורי פצע מדמם עד היום. ועדיין, כמי שעמד בראש מועצת אפרת במשך 15 שנים, אני יכול לומר שמפעל ההתיישבות חייב רבות לבית המשפט העליון ולאהרן ברק. המעטפת שנתנו – לעיתים גם באי-התערבות – אפשרה למפעל ההתיישבות להתרחב ולהתפתח. בנוסף, ההערכה האישית הבינלאומית שלה זכה ברק, ומעמדו של בית המשפט, מעניקים עד היום הגנה בינלאומית לקציני צה”ל מהעמדה לדין בבתי הדין בהאג וכו’.

גם כציבור דתי אנו חבים לא מעט לעילת הסבירות שלו. פסק דינו בפרשת לאה שקדיאל, שבו התבסס על עילת הסבירות כדי לאפשר את מינויה כחברת המועצה הדתית בירוחם, הוא כבר היסטוריה. כיום בוגרת תוכנית המנהיגות שלנו, הרבנית שירה מרילי מירוויס, ממונה על המועצה הדתית באפרת. כשאנו מציבים על הכף את הנערות הצעירות שנעצרו עד תום ההליכים בתקופת ההתנתקות, עלינו להניח על הכף שמנגד את יותר מ-1,000 נשים שהשתחררו מכבלי עגינותן (כלא של חיים). זאת בזכות הטוענות הרבניות של ארגון “יד לאישה” שבג”ץ אפשר את עבודתן.

המהפכה החוקתית של ברק אכן הרחיקה לכת עד מאוד, אך כשאנו סוכמים את דפוסי החשיבה שלו ואת השפעתם על כלל אזרחי המדינה, אני מציע שנשווה אותם להשפעתם של גדולי התורה בעולם החרדי. מזווית ראייתנו כציבור דתי-לאומי, שמושג דעת תורה אינו מקובל עליו באופן גורף, לא פיתחנו תחושות של זעם ושנאה כלפי גדולי תורה אלה. נהפוך הוא. זאת אף שההשפעה של החברה החרדית על חיינו בהיעדר הנשיאה בנטל במובנה הרחב הופכת למהותית יותר מיום ליום עם הגידול הדמוגרפי שלה. דומני שראוי שהשופט ברק יזכה ליחס דומה. בהקשר זה, כשם שברור לכולנו שאך טבעי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה חבר בוועדה למינוי דיינים, הרי שגם נשיא או נשיאת בית המשפט העליון צריכים להיות חברים בוועדה למינוי שופטים.

מתווה הנשיא הרצוג לפשרה במחלוקת העמוקה סביב הרפורמה המשפטית, שמונח כיום על השולחן, כולל ויתורים ואיזונים שרוב הציבור יכול להסכים להם, ואין לי אלא לחוש תסכול עמוק שהדבר אינו קורה. האחריות הלאומית מחייבת אותנו להידבר על מנת להגיע להסכמה, ויפה שעה אחת קודם. לממשלת ישראל, כמי שמובילה את המהלך וכמי שנמצאת בפועל במשמרת, ישנו לפחות גרם אחד של אחריות יותר מהצד שכנגד לפעול בהקדם להסכמות, בטרם נגיע לנקודת האל-חזור, שלאחריה היקף הפגיעה בלכידות החברתית שלנו ובמעמד של בית המשפט כפי שהוא מצטייר בעולם בין השאר בזכות אהרן ברק, יהיה בלתי הפיך.

ינון אחימן היה ראש מועצת אפרת. כיום מנכ”ל רשת מוסדות “אור תורה סטון”. הדברים נאמרו לאחרונה בנאום בכנס של הרשת

לכתבה באתר YNET

תאריך פרסום:
תגים

פוסטים אחרונים

הצטרפו לניוזלטר

קבלו עדכונים שבועיים על דברי תורה, חדשות ועדכונים כלליים ישירות לתיבת הדוא”ל שלכם מאור תורה סטון.

"*" אינדוקטור שדות חובה

מדינה*
שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.
.pf-primary-img{display:none !important;}