המפגש של הרב והבישוף שנעו בין חיים למוות: "אלוהים הוא של כולנו"
"לפני שנכנסתי לניתוח אמרתי 'שמע ישראל', והשארתי הקלטה לילדים שלי": הרב יעקב נגן, שעוסק בחיבור עם אנשי דתות שונות, יצא באורח פלא ללא פגע מאירוע מוחי שסיכן את חייו. לאחרונה פגש את הבישוף קיי.טי מקהייז מדרום אפריקה, שהיה במצב קריטי עם קורונה קשה, ונדר לבקר בירושלים אם יבריא
שמואל מוניץ 25.10.22
בחודש אוגוסט אושפז הרב יעקב נגן במצב קריטי, לאחר שסבל מכאבי ראש עזים, והוא הובהל לצנתור מוח בבית החולים הדסה עין כרם. זה קרה כשחזר מגרמניה, שם היה בהלוויה של קרל-הרמן בליקלה, מי שעמד בראש קרן לשיח בין-דתי בשטוטגרט. האבחון: אירוע מוחי, שגרם לדימום נרחב והעמיד אותו בסכנת חיים.
כחודשיים מאוחר יותר – בתוך התאוששות מופלאה – הוזמן הרב לפגוש את הבישוף קיי.טי מקהייז מדרום אפריקה, העומד בראש המרכז הנוצרי "הר ציון", שהגיע לביקור בישראל. "שאלתי אותו בתמימות, מה הביא אותו בירושלים", מספר הרב נגן. "הוא סיפר שהיה חולה מאוד, ממש נע בין חיים למוות. הוא דפדף בתנ"ך ונתקל בנבואה בספר זכריה, והפסוקים נגעו לליבו. ואז הבטיח לעצמו שאם יחלים – הוא יגיע לירושלים, מה שאכן קרה, בסופו של דבר".
מקהייז חלה בקורונה ומצבו הידרדר במהירות, עד למצב קריטי. אנשים מימינו ומשמאלו במחלקה מתו. הוא קרא בפרק ח' בספר זכריה – "וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת ה' צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלָם וּלְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה'. כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם" – והפסוקים מילאו אותו כוחות ותחושה של אהבת אדם.
"זה הזכיר לי מאוד את הסיפור שלי", אומר הרב נגן, המכהן כראש בית המדרש לישראל והאנושות מבית "אור תורה סטון". "הרופאים אמרו לי שלעולם לא אבין עד כמה המוות היה קרוב. הדימום במוח היה נרחב. אמרתי 'שמע ישראל', לפני שנכנסתי לניתוח, והשארתי הקלטה לילדים שלי. לא ידעתי אם אקום, ואיך".
"העולם השתנה"
המפגשים עם אנשי דתות אחרות – אימאמים, כמרים, שייחים ונזירים – הפכו בשנים האחרונות לדבר שגרתי בסדר יומו של הרב יעקב נגן, כמי שמאמין בכל מאודו בחשיבות של שיח בין-דתי. העיתוי של המוות שכמעט אחז בו, כשחזר מהלוויית ידידו הנוצרי, לא יכול היה להיות סמלי יותר: "בליקלה היה התורם הגדול שלנו. הוא אמר תמיד שהוא חושב שצריך 'טריאלוג' – שיח בין שלושה צדדים – בין שלוש הדתות האברהמיות", הוא מספר. "להלוויה שלו הגיעו מאות נוצרים, והיא התחילה בשיר של לאונרד כהן, You Want It Darker, על העמידה מול המוות. מסביב לקברו אמרו בעברית 'עושה שלום במרומיו'. העולם משתנה. אם פעם בנצרות האמינו שהיהודים הם עם מקולל, שגורלנו להסתובב בעולם בלי מקום משלנו – היו שינויים ותהליכים שקרו מאז".
כשהרופאים נאבקו על חייו, בני דתות שונות התפללו לרפואתו של הרב נגן, והוא קיבל איחולי החלמה מרחבי תבל. "אשתי עדכנה אנשים במצבי, וקיבלתי תפילות מרחבי העולם – מיהודים, מנוצרים וממוסלמים", הוא משתף בהתרגשות. "הרגשתי בזעיר אנפין את הפסוק שמלווה אותי כל כך מספר צפניה שמדבר על העתיד לבוא: 'כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד'".
לדבריו, השהות בבית החולים רק חיזקה אצלו את האהבה לאנושות, על גווניה השונים. "בתשעה באב הייתי בבית החולים. המקדש נקרא בית תפילה לכל העמים, ובבית החולים ראיתי שהמטופלים ואנשי הצוות הם בני דתות שונות, וכולם מתפללים זה על זה. הרגשתי מוקף באנשים טובים. התגבר אצלי הדחף לאהוב בני אדם, עם כל זה שאנחנו מסוכסכים זה עם זה, בפוליטיקה והכול. לאהוב את כל חלקי החברה הישראלית".
ריפוי, בכל המובנים
הוא בן 55 ואב לשבעה. רעייתו היא הרבנית מיכל נגן, העומדת בראש המכינה הקדם-צבאית לבנות "צהלי", המפעילה גם את מדרשת "רוני". בעקבות הטלטלה הרפואית החליטו בני הזוג לעבור מעתניאל לירושלים, לאחר שנים רבות ביישוב בדרום הר חברון.
המפגש עם הבישוף התקיים במדרשת או"ת לינדנבאום בירושלים, שם סייר מקהייז בבית המדרש לנשים, השתתף עם תלמידות המדרשה בשיעור של הרב ד"ר כתריאל ברנדר, נשיא וראש מוסדות "אור תורה סטון", ואף נפגש עם הטוענות הרבניות של ארגון "יד לאישה" המייצגות עגונות ומסורבות גט.
"יש הרבה כוחות אנטי-ישראליים בדרום אפריקה, אבל ראיתי שהוא תומך גדול של עם ישראל ומדינת ישראל. יש לו תוכנית טלוויזיה עם מיליוני צופים", מספר הרב. "הוא דמות נוצרית בכירה במדינתו, ומביע בדרשותיו ובתוכנית הטלוויזיה שלו את תמיכתו בישראל ובעם היהודי".
איזו תובנה לקחת מהמפגש המיוחד איתו? "הרגשתי שיש אנושיות משותפת, וזה נתן לי תחושה של אחווה גדולה. זה נתן לי את התחושה שאלוהים הוא של כולנו. יש משהו גדול מאיתנו, גם אם אנחנו לא תמיד מבינים, שמכוון את חיינו".
מה ביקשת לחלוק עם הבישוף בפגישה ביניכם? "דיברתי איתו על החוויה שלי, על אהבת אלוהים ואהבת האדם שמתגברת בתוכי. היה עוד דבר ששיתפתי אותו בו – בספר ירמיהו נכתב על 'אהבת עולם'. בפשט זו אהבה נצחית, אבל בספר הזוהר ובהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק הפירוש הוא אחר: לאהוב את העולם".
ציניקנים אולי יקראו לו נאיבי, אבל הרב נגן משוכנע שקירוב בין-דתי צריך לקרות, בראש ובראשונה, באמצעות מפגש בין אנשים. "המפגש בין בני אדם מניע דברים, מאפשר להם לחשוב על דברים מחדש. אני באופן אישי מתמקד באסלאם, מאחר שאני חושב שתהליכים שקרו בעולם הנוצרי יכולים להתרחש גם בעולם המוסלמי". כך, בסוף החודש הוא מתכנן לטוס לאינדונזיה, המדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם.
כשמצבו התייצב והוא השתחרר לביתו, באורח נס ללא כל פגיעה, חבק הרב נגן ספר חדש שיצא לאור – "ושמו אחד: ריפוי הקשר בין ישראל ודתות העולם" (הוצאת מגיד) – שאותו חיבר יחד עם הרב שראל רוזנבלט וד"ר אסף מלאך. כמו הפסוקים שהובילו את הבישוף מקהייז לביקור בירושלים, גם שמו של הספר ("ושמו אחד") לקוח מתוך ספר זכריה. "יכולנו לכתוב גם 'תיקון הקשר בין ישראל ודתות העולם', אבל הלכנו על המילה 'ריפוי' – וזה קיבל משמעות מיוחדת אחרי מה שקרה", מוסיף הרב.
