מה בין קדושת הנישואין לקדושת יום הכיפורים
תמר אודרברג, עו”ד מארגון יד לאישה ע”ש מוניקה דניס גולדברג
“לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו… ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל (משלי לא, ל), ואומר (שם, לא): תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ…”
תמוה. ביום הכי קדוש בשנה, יום בו אנו יראים מגזר דיננו, יום בו אנו עסוקים בעמידה מול הקב”ה – דוקא אז מספרת לנו הגמרא כי היה עם ישראל מתעסק בלא אחר מ…שידוכים. אלא שהעניין בא ללמדנו דבר גדול. קשר הנישואין הוא עניין קדוש: “איש ואשה זכו שכינה ביניהן לא זכו אש אוכלתן”. לא פעם נמשל הקשר והחיבור שבין הקב”ה לעם ישראל לקשר בין בני זוג, ויש בקשר שכזה קדושה אלוקית. לכן, יש מקום לעסוק דוקא בקשרי הנישואין ביום הכי קדוש בשנה.
על עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים נאמר “וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ” (ויקרא טז, יא). ממילים אלו למדו חז”ל: “בֵּיתוֹ – זו אשתו”, שהכהן הגדול צריך להיות נשוי בזמן עבודתו ביום הכיפורים. מדוע זה כל כך חשוב? הרב מלמד בספרו פניני הלכה כתב: “כי רק כאשר יש לו אשה אחת, האהבה והאחדות ביניהם יכולה להיות שלימה. וכשם שהוא באחדות, כך הוא יכול לקשר ולאחד את כל ישראל לאביהם שבשמיים”. כל כך חשוב קשר הנישואין, עד שכהן גדול שאינו נשוי, אינו יכול לעבוד ביום הכי קדוש בשנה במקדש.
מסופר בתלמוד על רב רחומי, שהיה עוסק רבות בלימוד תורה, וכך נאמר (בתרגום לעברית): רב רחומי היה מצוי לפני רב במחוזא. היה רגיל שהיה בא לביתו כל ערב יום הכיפורים. יום אחד משכו תלמודו. היתה מצפה אשתו: עכשיו בא, עכשיו בא! לא בא. חלשה דעתה. ירדה דמעה מעיניה. היה יושב על הגג, נשבר הגג מתחתיו-ומת. (בבלי, כתובות סב עב).
רב רחומי היה עסוק בלימוד תורה. אשתו היתה מצפה לבואו בערב יום הכיפורים. נדמה מהכתוב המתאר את ציפייתה לבואו כי זה היה יום מיוחל ומיוחד עבורה. משראתה שהוא אינו בא “חלשה דעתה”, דהיינו, נכנסה למצב נפשי קשה. נפלה דמעתה מעינה ונפל רב רחומי מהגג. נהרס הבית. יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום, אולם הוא אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו. זהו יום שבו נגזרים הדינים, ומי שלא מגיע בזמן לפייס, לא יוותר לו זמן לפיוס.
גם בני זוג נשואים צריכים לשוב בתשובה ביום הכיפורים על כל מה שלא אהבו ושימחו זה את זו כראוי. אומר הרב אבינר במענה לשאלה ששאלוהו- “ובמיוחד יש לבקש סליחה בין איש לאשתו. אשתו של אדם אינה הפקר שמותר לו לפגוע בה. הפוגע באשתו זה יותר חמור מפוגע בכל אדם… לכן כאשר הוא פוגע בה, דמעתה מצויה, בין שהיא יוצאת החוצה, בין שהיא נשארת פנימה… ויש לתקן באמת”. וכמובן שהדבר נכון גם מצד אישה כלפי בן זוגה.
על עבירות שבין אדם לחברו ריבונו של עולם אינו מוותר.
בעבודתנו ביד לאישה אנו מתורגלות לקבל את ה”טלפון שאחרי החגים”. תקופת החגים האינטנסיבית היא מקור ללחצים ומחלוקות בין בני זוג ולעיתים הקדושה שבזוגיות נשכחת. עלינו לזכור את מהותו של יום הכיפורים, כך שביכולתו של יום קדוש זה לכפר על עבירות שבין אדם למקום אך הוא אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו. חשוב לזכור ביום זה את קדושת הנישואין ולנסות לשמרם בין היתר באמצעות הכלים של יום זה – סליחה ומחילה.
