נר חנוכה בפנים או בפתח לבית?

נר חנוכה בפנים או בפתח לבית?

הרב אהד טהרלב
ראש התוכניות הישראליות, מדרשת לינדנבאום


חז”ל (בתלמוד הבבלי במסכת שבת דף כ”ב ע”ב ) מלמדים אותנו שאת נרות חנוכה אנחנו צריכים להדליק בפתח בחוץ ואם אדם גר בקומה גבוהה (“בעליה”) מניחם בחלון הסמוך לרשות הרבים ובשעת הסכנה מדליק על שלחן בתוך ביתו. חז”ל הגדירו שבשעת סכנה, יש להימנע מלהדליק נר חנוכה בפתח, למרות שעיקר סיבת ההדלקה הינה פרסום הנס, והסתפקו בפרסום הנס לבני הבית.

מהי אותה סכנה? כנראה שבזמן חז”ל בבבל  היה חשש מהתנכלויות ליהודים בשל יהדותם, ולכן היה מסוכן להפגין סממן יהודי מחוץ לבית. ועל מנת לא לעורר את חמתם של השכנים הורו חז”ל שאדם ידליק את נר החנוכה בתוך ביתו.

ואומנם גם כיום בחו”ל ואף בארץ ישראל  אנו מוצאים שתי מסורות. האחת ממשיכה להדליק את החנוכייה בתוך הבית והשנייה מדליקה בפתח ביתו בחוץ.

דוגמא נוספת של מציאות דומה אנחנו מוצאים סביב מועד תקיעת שופר.  כיום אנו תוקעים בתפילת מוסף ולא בבוקר מוקדם בתפילת שחרית. הגמרא (בתלמוד הבבלי מסכת ר”ה דף ל”ב ע”ב) מקשה הרי היה ראוי לתקוע שופר על הבוקר בבחינת זריזים מקדימים למצוות ומדוע דחו אותה למוסף? עונה הגמרא משום שהייתה “גזרת מלכות”. אחד הפירושים לגזרה זו מבאר שבתחילה היו תוקעים בתפילת שחרית אך הגויים חשבו שבתקיעת שופר הם קוראים להתאסף למלחמה ונאספו עליהם. תיקנו שיתקעו בשופר מאוחר יותר במוסף וכך הם ידעו שהתקיעה היא חלק ממהלך התפילה (כך הסבירו בירושלמי).

מעניין שלא החזירו את תקיעת שופר למועדה בתחילת היום והשאירו את מקומה בתפילת מוסף, למרות שכבר בטלה הסכנה. יש אומרים שחששו שהסכנה תחזור (תוספות) ויש שטוענים שהטעם בטל אך התקנה לא בטלה ומחכים לבית דין שיחזיר את התקיעה למועדה (ספר העיטור) ויש אף שטוענים שזהו חלק מהניסיון לבלבול השטן (מחזור וטרי).

בניגוד לתקיעת שופר בהדלקת נרות חנוכה אנחנו רואים שתי מגמות: אחת המתעקשת לשמור בשמרנות את התקנה ולהדליק את הנר רק בתוך הבית ואחת הטוענת לחזור להניחה בפתח בחוץ. יתכן שמגמות אלו תלויות במהות של נר חנוכה.

פך השמן הטהור שנשמר בחותמו של הכהן הגדול סימל את היהדות השמורה מכל השפעות חיצוניות הרסניות. השמן שבפך מסמל את החכמה שהיא  אותו מאור שבתורה החתום בחותם מיוחד.

והנה הקביעה העקרונית שיש להניחה בפתח בחוץ משמעותה שאין לפחד לצאת החוצה ,שכן פרסום הנס הוא במהות המצווה . כשישנה סכנה רוחנית מיוחדת ראו חז”ל בכך סיבה להחזיר את נר חנוכה לתוך הבית.  אך כשחלפה הסכנה ראוי להחזיר את נר חנוכה למקום הראוי לו בפתח בחוץ.

כמובן שסכנה ובטחון עצמי הינם גם מצבים סובייקטיביים. כאשר ביתו של אדם בטוח והמרחב האינטימי שלו מבוצר,  הוא מרגיש בטוח לצאת החוצה וליהנות מהאור ומהיופי שיש בחוץ ללא חששות כלשהן. ואילו כשהמרחב האינטימי שלו אינו מבוצר דיו ויש חשש לרוחות רעות שינשבו פנימה הוא יסתפק בהנחת הנר על השולחן בתוך ביתו.

מי שעדיין חושש ומרגיש שיש סכנה הן חיצונית והן סכנה רוחנית מהמפגש עם חוכמות אחרות.

יכול להשאיר את החנוכייה על השולחן בתוך ביתו.

כיום יותר ויותר אנשים מרגישים בטוח  ואינם חוששים מהסכנה הפיזית והרוחנית ומוציאים את החנוכייה לפתח ביתם. היכולת להאיר בפתח, להפיץ את בשורת נר חנוכה במרחב הציבורי הינה חלק מתהליך הגאולה החיצוני והפנימי שעובר האדם הפרטי, ועוברת החברה כולה. 

Print Friendly, PDF & Email

Share this post

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Font Resize
Contrast