חנוכה, החג של המשפחה והבית

חנוכה, החג של המשפחה והבית 

הרב יוני הולנדר
 מנהל בית המדרש התיכוני או”ת אריאל 
ע״ש יוסף ספירשטין


פעמים רבות שאלתי את עצמי, אם נס החנוכה היה בבית המקדש אז מדוע אנו מזכירים אותו בבית? האם לא היה מתאים שעיקר המצווה וההדלקה יהיו בבית הכנסת? (חז”ל לא הזכירו דין הדלקה בבית הכנסת, המנהג הוזכר רק אצל הראשונים).

לפני כמה שנים מצאתי את המדרש הבא, המדרש מספר את סיפור החנוכה מזוית חדשה:

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד קפה  מדרש מעשה חנוכה

… אמרו בימי היונים נתחייב מקרא זה שהערימו סוד על ישראל אמרו בואו ונחדש עליהם גזירות עד שיבעטו באלהיהם ויאמינו בע”ז שלנו. עמדו וגזרו כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגור לפתחו ידקר בחרב ואין לך דבר מעביר רעות האשה מעל בעלה כדלת

הגזרה הראשונה מוזרה מאד במבט ראשון: לבטל את המנעולים על הדלתות. אבל הכוונה שלהם מודגשת במדרש: להעביר רעות (=חברות) האשה מעל בעלה, במילים אחרות המטרה היא לפגוע באינטימיות הזוגית וממילא לפגוע ב’שלום הבית’ של היהודים. המדרש מתאר איך עם ישראל מתגבר על גזירה זו . בעקבות זאת ממשיכות הגזירות:

עמדו וגזרו כל מי שאשתו הולכת לטבילה ידקר בחרב וכל הרואה אותה הרי היא לו לאשה ובניה לעבדים,

והמדרש ומתאר את כובד הגזירה וכיצד נעשה להם נס ונמלטו מן הגזירה הקשה הזו. וממשיך המדרש:

כיון שראו יונים שאין ישראל מרגישין בגזירותיהם עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. …

הגזירה הזו מוכרת לנו מדברי חז”ל במקומות אחרים וכפי שכותב הרמב”ם בהלכות חנוכה: “ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם” . משלש הגזירות שהבאנו כאן רואים בהחלט את הכיוון של היוונים – לפגוע במשפחה היהודית על ידי הפגיעה בטהרה ובאהבה שבין איש ואשתו.

המפנה הדרמטי קורה בחתונת בתו  של מתתיהו הכהן הגדול:

 עד שבא מעשה של בת מתתיהו כהן גדול שנשאת לבן חשמונאי ואלעזר היה שמו… וכשישבו לסעוד עמדה חנה בת מתתיהו מעל אפריון וספקה כפיה זו על זו וקרעה פורפירון שלה ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה ולפני אביה ואמה וחותנה. .. אמרה להם שמעוני אחיי ודודיי, ומה אם בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי, ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעולל בי! .. נטלו עצה וכו’ ועשה להם הקב”ה תשועה גדולה.

אז לפי הזווית הזו של הסיפור. המרד התחיל מבתו של מתתיהו ששכנעה  את אחיה לדרוש את כבודה ואת כבודם. המרד מתחיל בגלל גזירות בתחום המשפחה ולא בגלל גזירות המקדש וגם לא בגלל גזירות של לימוד תורה ושמירת שבת.

מה זה מלמד אותנו?

שבנוסף לציר המפורסם שבו מתחנך היהודי – בית המדרש . ובנוסף למרחב הטהרה הציבורי – בית המקדש, אם רוצים לפגוע בהמשכיות היהדות צריך לפגוע בבית/במשפחה של היהודי.

לפי הסיפור הזה בחנוכה אנחנו לא רק מציינים את הניצחון שלנו ‘שם’ בבית המקדש, אנחנו מציינים את הניצחון ‘כאן’ בבית של כל אחד ואחד מאיתנו. כל בית יהודי הוא מעין בית מקדש מעט שבו נשמר פך קטן טהור שמפיץ את טהרתו וזוהרו בכל הבית. וכל יהודי הוא כהן גדול בביתו.

לכן חשוב כל כך לחגוג את חג החנוכה בבית ‘נר איש וביתו’ . וחשוב לציין כאן שלדעת הגמרא בשבת אם יש לאדם כסף או לנר שבת או לנר חנוכה אזי נר שבת קודם – ‘שלום ביתו עדיף’ כלומר רק אם יש אור בתוך הבית אפשר להדליק נר בפתח ולהאיר החוצה.

חנוכה החג של המשפחה והבית. כשיש לנו אור של שלום בבית שלנו אז אנחנו יכולים לעמוד בפתח ולהאיר ולפרסם את הנס ועל ידי כך להפוך את הכד הטהור הקטן שלנו למקור אור לשמונה ימים עבור כל עוברי הרחוב.

בלשונו של הרב קוק הרעיון הזה מופיע במילים קצרות ומתומצתות:

הרב קוק: עין אי”ה שבת פרק שני אות ז’:

 הנצחון שנתן ד’ ביד עבדיו הכהנים שנתגברו על היונים שבקשו לא רק לעקור את עם ישראל ממעמדם החומרי כי אם את תכונת החיים שישראל מודיעים בעולם… שתהי’ הטהרה והצניעות המטרה הראשית בחיי המשפחה ואחריהן ימשכו יתר המדות והדיעות הישראליות. זה שנאו עם היונים וראו בזה צר ואויב לתרבותם הם,… מ”מ בחיי המשפחה מוכר האור העברי, הטוהר והצניעות… על כן חובת מצות (נר) חנוכה נר איש וביתו.

Print Friendly, PDF & Email

Share this post

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Font Resize
Contrast