פורים הנצחי
הרב אליהו בירנבוים
ראש מכון ברן-עמיאל ומכון שטראוס-עמיאל
לכל חג יש משמעות מיוחדת, אבל לחג הפורים יש משמעות נצחית. פורים הוא לא רק חג היסטורי, אלא חג משמעותי ורלוונטי לכל אחד מאתנו כיום, המדרש אומר “שכל המועדים עתידים להיבטל בימות המשיח וימי הפורים לא בטלים לעולם – שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים”.
גם הרמב”ם כותב כך בהלכות מגילה וחנוכה (פרק ב הלכה יח) “כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם”.
לפי דברי המדרש והרמב”ם יש לחג הפורים משמעות נצחית. חג הפורים מבטא יותר מכל חג אחר את ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל ואת קיומו הנצחי.
חגיגות פורים הם העדות הברורה ביותר לרוח הבלתי ניתנת לשבירה של עם ישראל לאורך הדורות, אשר יותר מרוב העמים, הלך בגיא צלמוות אך שמר על אחיזה בלתי ניתנת לערעור בחיים.
ישנה חכמה עמוקה לחג הפורים. המגילה הופכת טרגדיה לקומדיה. בשום מקום אנו לא מרגישים זאת יותר מאשר בפורים, כאשר הצחוק מביס את האסון ומחזק את התקווה מחדש.
בקריאת המגילה אנו נזכור את האירועים במגילת אסתר, אשר מתעדת את הצו הראשון לרצח עם – הציווי של המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, טף ונשים, ביום אחד. התכנית הזו נדחתה ולכן אנו חוגגים. אך הציווי חודש לא כל כך מזמן, בוועידת ואנזה, בינואר 1942, כשגרמניה אמצה את ה”פתרון הסופי” לכאורה, לבעיה היהודית, על ידי חיסול כל יהודי אירופה.
יסודו של חג הפורים הוא זמן הודיה להקב”ה על כך שהוציאנו משעבודו של אחשוורוש לגאולה ולהמשך חיים יהודיים. הדבר חשוב לנו לא רק בגלל שאי-פעם קרה מקרה בשושן הבירה, הרי הרבה מאורעות קרו לעם ישראל ומהרבה צרות נפרדנו, במהלך ההיסטוריה. אנו חוגגים את יום הפורים היום, כאן ועכשיו, בשנת 5776 כדי לבטא את יסוד אמונתנו כי הקב”ה אינו זונח את עמו ישראל לעד. לאורך כל ההיסטוריה, כולל היום, מתלווה אלינו השכינה שגלתה יחד אתנו ומלווה אותנו בצרותינו ומעצבת את גאולתנו.
מגילת אסתר – הספר המתאר את נס חג הפורים – היא הספר היחיד בתנ”ך ששם האלוקים אינו מוזכר בו כלל. נשמע מוזר שספר שלם בתנ”ך אינו מזכיר את שם האלוקים – אחרי הכל, אם התנ”ך לא עוסק באלוקים, אז במה הוא עוסק? אבל זאת בדיוק הנקודה. המסר של מגילת אסתר הוא שאלוקים כאן ועכשיו גם אם לא נראה כך. נוכחות האל בהיסטוריה אינה מורגשת רק כשהים נבקע לשניים או כשאש משמים יורדת על פסגת ההר לעיני העם כולו. אלוקים נוכח בהפעלה היומיומיות של החיים וגם של ההיסטוריה.
בתלמוד הבבלי ((תענית דף כט ע”ב) מופיעה אימרה ידועה ושגורה בפי כל:
“כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה”. בחג הפורים אנו לא רק חיים עם שמחה סטאטית אלא מנסים להוסיף ולהגדיל את מימד השמחה בחיינו האישיים והקולקטיבים.
השמחה, על פי היהדות, איננה רגש או מצב רוח, שהם תופעות חולפות ושטחיות, אלא היא שמחה מתוך מודעות לכך שהקב”ה לא זונח את ישראל והוא “שומר ישראל” הוא הדואג לכך שלעם ישראל יש היסטוריה ארוכה ויהיה לו עתיד נצחי. מסרים אלו הם תמיד חשובים ורלוונטיים, אבל במצבו של עם ישראל בימנו עוד יותר.
פורים שמח
