תחפושות בפורים

תחפושות בפורים

הרב אהד טהרלב
ראש התוכניות הישראליות,
מדרשת לינדנבאום


האם מותר להתחפש  בכל תחפושת בפורים או שמא ישנן תחפושות שאסור להתחפש בהם?

חוץ ממצוות היום של חג הפורים נהגו ישראל להתחפש בחג הפורים ובמיוחד ילדי ישראל. הראשון שהתחפש בתנ”ך היה יעקב אבינו שהתחפש לאחיו עשיו עמ”נ שאביו יצחק יברכו ולפי חז”ל גם עשיו אחיו התחפש ליעקב ונסה להראות ליצחק שהוא צדיק “כשהיה צד את אביו בפיו”(מדרש תנחומא פ’ תולדות ח’) וכבר לפני שבע מאות שנה בספרו אבן בוחן לרבי קלונמוס בן קלונמוס אנו מוצאים עדויות למנהג להתחפש בחג הפורים.  ר’ נחמן מברסלב  כתב שתחפושת היא מלשון חיפוש וכשאדם מתחפש לדמות כלשהי הרי הוא בעצם מחפש בתוכו את אותה הדמות. וע”י התחפושת אדם בעצם מגלה את זהותו או לחילופין מחפש ובודק מיהו ומהי זהותו.

וכאן ישאל השואל האם אדם רשאי להתחפש לכל דמות או לחילופין האם ההלכה מגבילה את האדם בבחירת תחפושתו?

יש שאסרו לגבר להתחפש לאישה ואישה לגבר בגלל בעיית “לא יהיה כלי גבר על אישה ולא ילבש גבר שמלת אישה” ומחשש לעירבוב בין המינים שתביא לפריצות וזימה.. ויש שהתירו. וכך כתב הרמ”א בשו”ע (בס’ תרצ”ו סעיף ח’) “מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אישה ואישה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא…וי”א דאסור והמנהג כסברא הראשונה” הטורי זהב בשו”ע יורה דעה בס’ קפ”ב כתב שיש לבטל את המנהג שגברים יתחפשו לנשים וכן להיפך לא רק בפורים אלא גם בחתונות. למרות אי הנחת של הט”ז ופוסקים נוספים (כנסת הגדולה והשל”ה) הרמ”א כתב שהמנהג כן לאפשר זאת.

גם בשו”ת מהרי מינץ התיר את המנהג וכתב על גדול דורו “מה”ר אליקים סגל והוציא כאור משפטו כאשר נימוקו עימו וראיותיו מוכיחין עליו כאילו הוא יצאו מפי הגבורה על כן המהרהר אחריו כמהרהר אחרי השכינה”. הרב עובדיה יוסף בשו”ת יחוה דעת (ה,נ) קרא להורים למנוע מילדהם להתחפש לבני המין השני ולמחות ביד המקלים. מלבד שאלת גבר המתחפש לאישה ואישה המתחפשת לגבר לא מצינו הגבלות נוספות. יתכן ופעם מבחר התחפושות היה דל וכיום אופציית התחפושות היא אין סופית. כיום כשילדים מתחפשים לא רק לדמויות אלא גם לחפצים ובעלי חיים. כהורים ומחנכים לא נראה בעין יפה  שילדינו יתחפשו לדמויות שליליות ורעות (כהמן הרשע. פרעה וכו’)  ובודאי לדמויות לא חינוכיות כל אחד על פי שיטתו. ובבקשתם  נדאג עמוק בליבנו מהי המשמעות הפסיכולוגית של התחפשות זאת.

חז”ל לימדונו שיום הכיפורים הוא כ-פורים. שני ימים מיוחדים שיש בהם הארות ומתעלים לאמת עליונה וגבוה. אחד ע”י הסתגפות ותענית והשני ע”י אכילה ושתית יין עד כדי שיכרות. עד דלא ידע. בשניהם האדם עומד מול קונו ועצמו ונותן דין וחשבון לעצמו מי הוא ומה הוא .ומברר ונוגע בזהותו.

וכפי שבתקופת המגילה הנהגת הקב”ה בפורים היתה בהסתר פנים (המציאות “התחפשה” ) ובסופו של דבר עם ישראל  ע”י תחפושת זאת מצא את זהותו וקבלו באהבה את התורה ומצוותיה (“קיימו וקיבלו” ) כך ראוי לאפשר  לאדם בחג הפורים ע”י כל תחפושת לחפש את עצמו ולהסתכל לכמה רגעים בראי ולראות את עצמו  מי שהוא באמת או לחילופין מי הוא רוצה להיות. ובע”ה ימצא את עצמו ויקבל עול מלכות שמים באהבה ובשמחה.

Print Friendly, PDF & Email

Share this post

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Font Resize
Contrast